בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת הצעת חוק שתאפשר לעובדים לסרב לעבוד ביום המנוחה התואם את דתם, גם אם הם אינם דתיים. הצעת החוק מהווה שינוי לעומת חוק שעות עבודה ומנוחה הקיים משנות ה-50. על פי הצעת החוק החדשה שאושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, עובד יוכל, לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי לפי דתו, גם אם לא הצהיר שהוא דתי וגם אם עד היום כן עבד ביום המנוחה הזה.
על פי חוק שעות עבודה ומנוחה הקיים, כל עובד זכאי למנוחה שבועית הכוללת גם את יום המנוחה הנהוג על פי דתו. לעובד יהודי המנוחה השבועית כוללת את יום השבת שמשמעו החל מכניסת השבת ביום שישי ועד מוצאי שבת.
עבור עובדים שאינם יהודים כוללת המנוחה השבועית את יום שישי, או שבת, או ראשון, על פי המקובל בדתו של העובד. זאת ועוד, לא ניתן לתת יום מנוחה שבועי שאינו אחד מהימים שישי, שבת או ראשון.
עוד קובע החוק הקיים, כי אורך המנוחה השבועית הוא 36 שעות אלא אם שר הכלכלה נתן היתר לקצר את מספר השעות הזה. העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית הינה אסורה, אלא אם כן, כאמור, יש לכך היתר משר הכלכלה.
במקרים בהם עובד בכל זאת מחוייב לעבוד בימי המנוחה השבועית, הוא זכאי לגמול עבור העסקתו בשיעור של לפחות 150% עבור כל שעת עבודה, וכן לשעות מנוחה ביום אחר, במספר השעות ובזמן שנקבעו בהיתר שעל פיו הועסק.
פגיעה בזכות יסוד
על פי הנוסח שאושר בשבוע שעבר, פניות של מפעלים וחברות שיבקשו מסיבות מיוחדות לאפשר להם להמשיך לפעול ולהעסיק עובדים גם בימי המנוחה על ידי הוועדה, ידונו על ידי ועדת שרים בראשות ראש הממשלה שיהיו חברים בה השר לשירותי דת ושר העבודה והרווחה.
את הצעת החוק יזמו ח"כ עליזה לביא מ'יש עתיד' וח"כ מיקי זוהר מהליכוד, ואליהם הצטרפו חברי כנסת נוספים מסיעות שונות, מהקואליציה והאופוזיציה כאחד.
יוזמי ההצעה טענו, כי המצב שנמשך מאז שנות ה- 50' פוגע בזכות יסוד של כל אדם ליום מנוחה על פי דתו. התוצאה היא שעובדים רבים מגישים תצהירים כוזבים על כך שהם דתיים בעוד הם אינם כאלה.
המתנגדים לחוק טענו כי התיקון המוצע יבריח מהארץ חברות ומפעלים בינלאומיים, ויפגע באטרקטיביות של מדינת ישראל מנקודת הראות של חברות ששוקלות להעביר לארץ פעילות.
תיקון אפליה בין דתיים לחילונים
ח"כ לביא טענה כי החוק יתקן את האפליה בין עובדים דתיים לחילוניים. עוד אמרה ח"כ לביא, כי החוק הקיים מגלם בתוכו אפליה על רקע אמונה דתית, דבר שהוא פסול, לא יהודי, לא מוסרי, לא שוויוני ופוגע בזכויות יסוד.
עובדים שעבדו בשבת ומבקשים להפסיק לעבוד בשבת מגלים כי החוק מאפשר למעסיק לפטר אותם לא היסוס. כדי להימנע מפיטורים חותמים על תצהיר שקרי, או שנאלצים להמשיך לעבוד. יתרה מכך, יש מקומות עבודה שנמנעים מלקבל עובדים שמצהירים כי אינם עובדים בשבת.
ח"כ לביא הוסיפה, כי חברות מגיעות לכאן למרות החשש מכך שעובדים לא יעבדו בשבת. יתרה מכך, במהלך העבודה על החוק התברר שאף על פי שעובדים שנדרשים לעבוד בשבת אמורים להרוויח הרבה יותר כסף, הרי שבפועל, במקרים רבים זה לא המצב. התוצאה היא הגדלת אי השיוויון.
לא ניתן לפטר את המסרבים לעבוד ביום המנוחה
אחת הסיבות שנטענו על ידי המתנגדים להצעת החוק היא שיש חברות בינלאומיות, כמו לדוגמה אינטל, שבהן עובדים במשמרות של 4-5 ימים בשבוע, ולכן העובדים אף פעם לא מגיעים לשבעה ימי עבודה. אלא שהם כן נדרשים לעבוד בשבתות.
הפשרה היא שהחוק לא יחול על עובדים שעובדים במשמרות של 4-5 ימים בשבוע, כלומר בארגונים שמעניקים שני ימי מנוחה בשבוע. עם זאת, בהצעת החוק הנוכחית, מעסיק לא יוכל לפטר עובד שמסרב לעבוד ביום המנוחה התואם את דתו.
טיעוני המתנגדים
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו שמתנגד להצעה אמר כי החוק הזה הוא רע. על פי החוק הקיים ניתן פיצוי למי שעובד בשבת. לא יתכן שהמדינה תכנס לקרביים של בעליי עסקים.
לדבריו, יש לאכוף את החוק הקיים ולהגדיל קנסות על מעסיקים שמפרים את החוק ולא מתגמלים בגין עבודה בשבת. שיעורי האבטלה בישראל נמוכים מאוד ועומדים על ארבעה אחוזים והתעשייה מתלוננת על מחסור בעובדים.
גם ח"כ רועי פולקמן מכולנו מתנגד לחוק בטענה כי הוא מיותר ומזיק. יש בו רגולציה קיצונית שתרחיק עסקים בינלאומיים. לדבריו, יש לוודא שהמעסיקים משלמים עבור שעות נוספות בשבת ומאפשרים יום מנוחה חלופי.
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, הביעה בדיון את התנגדותו של משרד הכלכלה להצעת החוק, ואמרה כי לכל הפחות דורש ששר הכלכלה יהיה חבר בוועדת השרים שתדון במקרים ובבקשות מיוחדות של חברות ומפעלים שמבקשים לעבוד בשבתות.
לדבריה, בארץ יש כיום יותר מ-450 מפעלים קטנים שיש להם היתרים להעסיק בימי המנוחה והם יפגעו מהחוק. היא הוסיפה כי אנחנו לא רוצים לדחוק מפה חברות בינלאומיות.
לפני ההצבעה, סיכם ח"כ גפני ואמר כי "לא המפלגות הדתיות הן אלה שהציעו את הצעת החוק הזו. זו הצעת חוק שנועדה לדאוג לציבור חילוני".
