יש להם ניסיון ומיומנות במכירות, יש להם ניסיון ומיומנות בשיווק, הם מכירים את כל השיטות לבצע רכש ביעילות הגדולה ביותר, ויש להם יכולות מצויינות בתחומים רבים נוספים אבל חסרות להם מיומנויות בתחום הטכנולוגי.
עובדים מבוגרים, שיש להם הרבה יותר מה להציע – מאשר לעובדים צעירים וחסרי ניסיון – ברוב תחומי הפעילות של הארגון, נופלים בשלב מיון המועמדים, בגלל מכשול אחד שניתן להתגבר עליו: שליטה בטכנולוגיות מתקדמות ושליטה ברשתות החברתיות.
דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא תת תעסוקה בקרב עובדים מבוגרים – בני 50 ומעלה – ובסיבות לתופעה זו ובדרכים לצמצומה, מתמקד בצורך בתוכנית לסגירת פערי מיומנויות של עובדים מבוגרים.
יצויין כי המחקר שבעקבותיו הופק הדו"ח, נערך לפני שפרצה מגפת הקורונה, בזמן שבו עמד שיעור התעסוקה הכללי בקרב בני 25-64 בישראל על 80.2 אחוזים – גבוה מהממוצע במדינות OECD.
עם זאת, מציינים מחברי הדו"ח, רמת התעסוקה של האוכלוסייה המבוגרת היתה כבר אז נמוכה במידה ניכרת מרמת התעסוקה בקרב שכבות הגיל הצעירות יותר.
בעוד שיעור התעסוקה בקרב בני ה-35-44 הגיע לפני פרוץ הקורונה לכ-85 אחוזים, הרי ששיעור זה בקרב בני ה-55-64 עמד על כ-69 אחוזים בלבד, ורק על כ-16 אחוזים בקרב בני ה-65 ומעלה.
בעיית התעסוקה של העובדים המבוגרים בישראל שונה במהותה מבעיות תעסוקה אחרות, טוענים החוקרים, משום שהיא נובעת משתי מגמות שמחריפות כבר שנים וצפויות ללכת ולהחריף:
1 הזדקנות האוכלוסייה בישראל: השילוב של ירידה בשיעור הילודה והתארכות תוחלת החיים הגדיל בהדרגה את חלקה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל בכלל האוכלוסייה.
2 התחזקות מגמת המחשוב והאוטומציה שצפויה לבטל מקצועות מסויימים, צפויה גם להחריף ביתר שאת את בעיית התעסוקה בקרב העובדים המבוגרים.
התוצאה היא שרמת ההשתכרות של עובדים בגילאי 50 עד גיל פרישה יורדת משמעותית.
יתרה מכך, הירידה בשכר (שגוררת איתה ירידה בהפקדות לפנסיה) בשילוב עם העלייה בתוחלת החיים (ולכן במקדם קצבאות הפנסיה), מקטינים משמעותית את קצבאות הפנסיה, דבר שמוריד את רמת החיים לאחר הפרישה.
בשנת 2016 עמדה הירידה בהכנסה הממוצעת של גברים בעת שפרשו לגמלאות על כ-33 אחוזים ואצל נשים שפרשו לגמלאות נרשמה ירידה של כ-25 אחוזים בהכנסה.
לדברי מחברי הדו"ח, פרט לפגיעה באיכות החיים של המבוגרים עצמם, מצב זה צפוי להטיל נטל גדל והולך על התקציב הציבורי משום שמבוגרים רבים יזדקקו לתמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה.
עוד מציינים מחברי הדו"ח, כי שיעור התעסוקה הנמוך בקרב המבוגרים נובע – בין השאר ובמידה מסוימת – מסוג הכישורים הנדרשים כיום בשוק העבודה, המשתנים בקצב מהיר.
מצב זה מכביד במיוחד על האוכלוסייה המבוגרת אשר רכשה את השכלתה לפני כמה עשורים וחלקם מתקשים לסגור פערים מול דרישות השוק המשתנות.
הגידול היחסי של האוכלוסייה המבוגרת, בצד שיעור ההשתתפות הנמוך של חלק מאוכלוסיית העובדים המבוגרים, יוצרים צורך ברור בפתרונות שיאפשרו את הכשרתם של העובדים המבוגרים בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
מהדו"ח עולה, כי אחד הגורמים המקשים על עובדים מבוגרים להחזיק במקומות העבודה שלהם נעוץ בכך שהמיומנויות שרכשו כצעירים מאבדות את הרלוונטיות שלהן מול דרישות שוק העבודה הנוכחי.
מתברר כי יש פער גדול בין קבוצות הגיל השונות, והאוכלוסייה המבוגרת מאופיינת במיומנויות חלשות בהרבה בכל הקשור למיומנויות הקשורות למרחב המתוקשב, כלומר, בכל הקשור לכישורים הנדרשים בעבודה עם מחשב.
כדי להתמודד עם האתגר בשנים הבאות יש צורך ברור בהתוויית מדיניות חדשה.
