יותר ויותר עובדים, בעיקר עובדים צעירים אינם מעוניינים לחזור לעבודה מהחופשות ללא תשלום (חל"ת).
מדובר בעיקר בעובדים ששכרם אינו גבוה בהרבה משכר המינימום, אבל גם בעובדים שהמעסיק מעוניין להחזירם לעבודה בשכר שהינו מופחת לעומת השכר שקיבלו טרם משבר הקורונה.
לאחרונה הודיע הביטוח הלאומי על מענקים לעובדים שחוזרים לעבודה ושהמעסיק שלהם נאלץ להפחית את שכרם.
אבל מתברר שגם לא מעט עובדים שהמעסיק מעוניין להחזירם לעבודה באותו שכר שקיבלו טרם היציאה לחל"ת, מעדיפים שלא לחזור לעבודה ולהמשיך לקבל את דמי האבטלה.
זאת, בעיקר כאשר ההבדל בין דמי האבטלה לשכר שאליו יחזרו, הינו מזערי. כאשר מדובר באמהות לילדים קטנים, בעיקר אמהות חד הוריות, שטרם היציאה לחל"ת עבדו בשכר נמוך מאוד, הן עלולות למצוא עצמן בהפסד מול דמי האבטלה.
הסיבה לכך היא שיציאתן לעבודה תחייב אותן למצוא בייבסיטר או סידור אחר לילדים במהלך יום העבודה.
התשלום שהן ישלמו עבור הבייביסיטר או אותו סידור לילדים (גנון וכד) יותיר אותן עם סכום שהינו נמוך מזה שהם מקבלות כדמי אבטלה.
כאן חשוב להדגיש, כי אם המעסיק ביקש מהעובד לחזור לעבודה, ששכר שאינו נמוך מהשכר אותו שילם המעסיק לאותו עובד טרם היציאה לחל"ת, ובאותם תנאים שהיו לעובד טרם היציאה לחל"ת, במקרה כזה העובד חייב לחזור לעבודה.
כלומר, הדבר אינו נתון לשיקול דעתו של העובד. אם העובד ממשיך בסירובו לחזור לעבודה, על המעסיק לדווח על כך לביטוח הלאומי וללשכת התעסוקה, והעובד לא יוכל להמשיך לקבל את דמי האבטלה בתקופת הסירוב.
נציין, כי מעסיקים מחוייבים לדווח לביטוח הלאומי על חזרתם של עובדים לעבודה על ידי מערכת השכר.
כך או כך, כדאי להסביר לעובדים שמסרבים לחזור לעבודה, כי סכומי הכסף שהם מפסידים כאשר אינם חוזרים לעבודה אינם מסתכמים רק בהפרש שבין שכר הנטו שלהם לדמי האבטלה.
יש עוד כמה סכומי כסף שהעובדים מפסידים כאשר אינם חוזרים לעבודה, ושביחד מצטברים לסכומים גדולים הרבה יותר. בנוסף, כל עוד העובדים לא חוזרים לעבודה הם מפסידים זכויות עתידיות הקשורות לפרישתם ביום מן הימים מהעבודה ויציאתם לפנסיה.
הסיבה לכך היא שהוצאת עובדים לחל"ת משמעה שיחסי העובד מעסיק בין הצדדים מפסיקים להתקיים, ובעקבות כך מושעות הזכויות הקוגנטיות שלהם (זכויות המגן) למהלך כל תקופת החל"ת.
אחד הדברים המרכזיים שנפגעים הוא הוותק של העובדים וכתוצאה מכך דמי ההבראה המגיעים להם, הפיצויים העתידיים, ומספר ימי החופשה בתשלום המגיעים להם. כל אלה שווים לא מעט כסף.
במילים אחרות, מרגע הוצאת העובד לחל"ת ועד לרגע חזרתו לעבודה, הוותק שלו למעשה מוקפא. כלומר הוא לא ממשיך לצבור ותק במהלך החל"ת.
וכאשר הוותק של העובד מוקפא, גם צבירת הזכאויות שלו מוקפאת. מדובר בצבירת זכויות לימי חופשה בתשלום, דמי הבראה, ימי מחלה, פיצויים, וכך הלאה, שכן זכויות אלה נקבעות ביחס ישר לוותק במקום העבודה.
אשר להפקדות המעסיק לביטוח הפנסיוני: לאור העובדה שבמהלך החל"ת מושעים יחסי העובד מעסיק, הרי שבמהלך תקופת החל"ת המעסיק אינו מפקיד עבור העובד את ההפקדות לביטוח הפנסיוני.
וכאשר כספי ההפקדות לביטוח הפנסיוני לא נכנסות לחשבון הפנסיה של העובד, העובד מפסיד לא רק את סכומי ההפקדות עצמם אלא גם את כל הרווחים העתידיים על סכומים אלה.
ולבסוף ייתכן כי העובד עצמו זכאי למענק חזרה לעבודה, דבר שצריך להוות שיקול נוסף לעצם חזרתו (לפרטים ראו במאמר שבקישור).
