מהו אויבה הגדול ביותר של היצירתיות? כנראה פחד, כותבת ג'סיקה סטילמן (Jessica Stillman) מ-Inc. יצירתיות דורשת יציאה מאזור הנוחות – וזה מפחיד. מה יקרה אם אכשל? האם יצחקו עלי? האם מעמדי ייפגע? האם אחוש תסכול איום? הפחד לחשוף את עצמנו ואת העבודה שלנו מונע מרבים מאתנו להיות במרב היצירתיות שלנו.
לא מזמן, בבלוג של TED, התוודתה הסופרת אליזבת גילברט שכמו אצל כולנו, גם התהליך היצירתי שלה מעורב עדיין בהרבה מאוד פחד. אבל היא הבטיחה לקוראים שהפחד הנוכח תמיד הזה ניתן לניהול. "פחד הוא החלק העתיק ביותר, העמוק ביותר והמעודן פחות בחיים הרגשיים שלנו, ולכן הוא משעמם. הוא עלוב. אין בו דקויות. אז קיימו שיחה קטנה עם הפחד שלכם כאשר הוא מתחיל להתרגש כאשר אתם מנסים לעשות משהו יצירתי," מציעה גילברט. "פשוט דברו איתו ואז המשיכו הלאה."
תראו לפחד מי הבוס
אבל מה זה אומר לנהל שיחה עם הפחד? במאמר על יצירתיות באתר Fast Company מסבירה גילברט, "אתם יכולים פשוט 'לכבוש' את הפחד שלכם או 'להראות לו מי הבוס'." כדי לעשות זאת עליכם לשאול את עצמכם שתי שאלות:
- האם מישהו נמצא בסכנת מוות?
- מה עשוי לקרות אם לא אעשה את זה?
הרעיון הוא לרסן את הפחד באמצעות החזרת דברים לפרספקטיבה. אנחנו נוטים להעריך יותר מדי את התוצאות הרות האסון של הדברים הפחות ממושלמים ביצירתיות. אז מה עם הרעיון החדש שלכם ייפול? האם זה יהיה סוף העולם? השאלה הראשונה מזכירה לנו שבתוך הספקטרום של תוצאות גרועות, אי הצלחה בפרויקט יצירתי נמצאת בקצה הנמוך של סקאלת החומרה.
באותו הזמן אנחנו נוטים גם להעריך פחות מדי את הנזק שנגרם מדחיקתם הצידה של הדחפים היצירתיים שלנו. ויתור על פרויקט יצירתי כאשר "מגרד" לנו לבצע אותו יכול לגרום נזק נפשי. "יצירתיות בלתי מנוצלת אינה דבר שפיר," אומרת גילברט. השאלה השנייה מאלצת אותנו לנהל חשבון אמתי ולהעריך עד כמה לא נעים ובלתי מספק סביר שיהיה הוויתור על הניסיון לעשות זאת.
לכן בפעם הבאה שבה תהססו לגשת לפרויקט יצירתי, נסו לשבת ולחשוב על שתי השאלות האלה – האם מישהו נמצא בסכנת מוות? ומה עשוי לקרות אם לא אעשה את זה?
לאחר שהתגברנו על הפחד נותר רק לתת ליצירתיות לפרוץ, אבל מה קורה אם יש מחסור ביצירתיות בקרב העובדים?
גם לבעיה זו יש פתרון: עידוד חשיבה ביקורתית ע"י מנהל משאבי האנוש יכול לעודד יצירתיות בארגון.
