הרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשותם נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, דחה את העתירה לבטל את חוק גיל הפרישה.
לדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, תכליותיו השונות של חוק גיל הפרישה מלמדות על שאיפת החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של צורכי המעסיק, צורכי המשק וזכויות קבוצות עובדים שונות.
הדחיה של בית המשפט נבעה לדברי השופטים מכך שיש להמשיך ולבחון את הנושא בזירה הציבורית.
את העתירה לביטול החוק המתיר למעסיק לחייב עובד לפרוש בגיל 67, הגישו פרופ' רות בן-ישראל, פרופ' משה גביש, פרופ' אסא כשר ופרופ' מרדכי שגב, נגד הטכניון. בעתירה הם ביקשו לבטל את הסעיף לחוק גיל הפרישה אשר קובע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 לגבר ו- 62 לאישה. לדברי העותרים בעתירה, לכפות פרישה על פי קריטריון הגיל בלבד, מהווה אפליה. לדבריהם מדובר באפליה בדיוק כמו על רקע גזע, דת ומין. בעתירה הפרופסורים העותרים מבקשים לאפשר לעובד בגיל 67 לבחור האם הוא מעוניין לפרוש, או לחילופין להמשיך לעבוד, בדומה למצב הקיים בארצות אחרות.
את העתירה דחו פה אחד 7 השופטים בהרכב המורחב הדן בכך. ההרכב, בהובלת הנשיאה מרים נאור ובהשתתפות השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, אסתר חיות ודפנה ברק־ארז.
מרים נאור כתבה: "ככל שהעבודה תופסת מקום גדול יותר בחיי הפרט, כך גדלה בהתאמה הפגיעה הנגרמת כתוצאה מחיוב עובד לפרוש מעבודתו מחמת גילו".
עוד לדברי הנשיאה נאור, גיל הפרישה הממוצע בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה– OECD, כולל מדינות ארה"ב ואוסטרליה, בהן בוטלה פרישת החובה על פי גיל. לטענת הנשיאה, חוק הכופה פרישה בגיל 67 אכן פוגע בזכות החוקתית לכבוד האדם, אך יש לכך הצדקות.
חוק גיל הפרישה
בעבר, גיל הפרישה נקבע בהסכמי עבודה קיבוציים, למעט קבוצות עובדים מסוימות, כגון עובדי המדינה. בשנת 2004 נחקק חוק הקובע את גיל הפרישה.
חוק גיל פרישה מעלה בהדרגה את גיל הפרישה. כיום על פי החוק, נשים פורשות בגיל 62 וגברים בגיל 67. גיל הפרישה לעוסקים בעבודות גננות, חיילי קבע ושוטרים, אף הוא עולה בהדרגה.
החוק לגיל פרישה נחקק לאחר דיון ציבורי ועבודה של ועדה ציבורית בראשות השופטת שושנה נתניהו. הוועדה אז המליצה שלא לבטל לחלוטין את גיל הפרישה, כפי שנעשה בכמה מדינות אחרות, אלא להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי. כיום החוק קובע כי עובד אינו חייב לפרוש לגמלאות בגיל 67, אך למעסיק יש זכות לחייב את העובד לפרוש.
לדברי השופטת ברק-ארז, גיל פרישת חובה מגן על העובדים ויוצר 'סוכת מגן' הפרושה מעל ראשיהם של העובדים המבוגרים, במובן זה שהוא יוצר חזקה כנגד הפסקת עבודתם בטרם הגיעו לגיל הפרישה. והיא מוסיפה ומסבירה כי קיומו של גיל פרישה באופק מחליש במידה רבה את התמריץ של מעסיקים ליזום בדיקות כשירות כלליות לעובדים, תמריץ שהיה עשוי להתחזק באופן משמעותי בנסיבות שבהן החלטה על הפסקת עבודה הייתה מחייבת להצביע על קושי או מוגבלות תפקודית.
