השנה יחול ערב ראש השנה ביום רביעי 2 באוקטובר, והחג יחול בימים חמישי ושישי – 3-4 באוקטובר.
בכתבה עבודה בראש השנה: שכר עבור עבודה בחג וכללים לגבי העסקה בערב החג הוסברו הכלים החלים על עבודה בראש השנה – בחג ובערב החג, והתלום עבורם.
השאלה היא מה קורה לגבי עבודה בשעות נוספות בראש השנה, ואיזה שכר יש לשלם לעובדים שיש להם אישורי מחלה לגבי ימי החג.
אם כן, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי אם עובד מועסק בחג ראש השנה בשעות נוספות, כלומר, הוא מעוסק מספר שעות שהוא מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו, יש לשלם לו, בנוסף לשכר עבור העבודה בחג, גם שכר עבור שעות נוספות.
עבור השעתיים הנוספות הראשונות יש לשלם לעובד 175 אחוזים משכרו הרגיל, שכן בנוסף לשכר עבור עבודה בחג, מגיע לו לקבל תוספת של 25 אחוזים עבור כל שעה נוספת מבין השעתיים הנוספות הראשונות.
עבור השעה הנוספת השלישית ואילך, עד לתום עבודתו, יש לשלם לעובד 200 אחוזים משכרו הרגיל (שכר עבודה בחג ותוספת של 50 אחוזים עבור כל שעה נוספת החל מהשעה הנוספת השלישית ואילך).
יש לציין, כי עובד יכול לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא (לא רק בגלל איסור על פי מצוות הדת). זכאות זו לא חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
מה קורה במקרה שהעובד חולה בחג ויש לו אישור מחלה:
בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
אם העובד נעדר בגלל מחלה, ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו, ושתיהן אפשריות.
יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
או לחלופין, יש לשלם לעובד את יום החג במלואו, כלומר 100 אחוז משכרו, משום שאם לא היה חולה, הוא היה מקבל את מלוא שכרו עבור החג.
לגבי דמי חגים לעובדים שאינם יהודיים, קובע החוק כך:
לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו, ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
אם העובד יעבוד במהלך ימי החג (ראש השנה או כל חג יהודי אחר), הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לשכר הנוסף עבור העסקתו ביום חג.
