הרשל קליין, מנהל ארצי של מפת"ח – מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים מיסודה של ג'וינט ישראל, תב"ת והממשלה – מדבר בשפה אייצ'-ארית לכל דבר. הראיון עמו נפתח בציפייה לשוחח עם רב שמנסה לבצע השמה לבני האוכלוסייה החרדית, אך הפתיע כשהתברר שהוא יודע היטב מה הולך "בחוץ", בשוק התעסוקה הישראלי, כולל אילו שיטות גיוס יש, שימור עובדים ומהם טאלנטים.
קליין מדגיש שהוא אינו רב, אך הוא משתמש ביכולותיו ובהיותו בחצר חסידית לקדם פעילות ציבורית. מפת"ח הוא ארגון ששם לעצמו מטרה לסייע למגוון אוכלוסיות, כשלציבור החרדי בראש – להגיע ליעד ולאופק תעסוקתי, להביא הביתה פרנסה בכבוד ללא התנתקות מעולם התורה.
אין כזה דבר תרבות חילונית. יש תרבות עבודה
קליין בן 65, מתגורר בירושלים, נולד בגרמניה של אחר תקופת השואה. הוא תלמיד החינוך החרדי של ישיבת בעלז, ונשוי פלוס 6 ילדים, 26 נכדים ונין אחד . ברזומה שלו תוכלו לפגוש שירות מלא בצה"ל ובמילואים, כשלדבריו, "עשיתי את כל המלחמות". במשך 35 שנה עבד כקבלן בניין בירושלים. בשנים האחרונות החליט לנטוש את תחום הבניין כדי להתמקד בנושא תעסוקת החרדים.
"הצטרפתי לג'וינט ישראל לפעילות כניסת העולם החרדי לתעסוקה, לתב"ת – תנופה בתעסוקה. שם הקמנו את מפת"ח, המהווה מרכז של תוכניות שונות בתחום זה. שבראשן פרנסה בכבוד, הכשרה מקצועית לגברים ולנשים והכשרות שונות. את הטרנד הזה שנקרא תעסוקת חרדים הג'וינט התחיל ולאחר מכן המשיכה אותו ממשלת ישראל באמצעות משרד העבודה, כיום משרד התמ"ת. שלום שמחון הוא זה שנתן יד להתפתחות הנושא, והכל על פלטפורמה של מפת"ח".
הוא מספר שהפרויקטים של מפת"ח כוללים למשל הפניית חרדים המחפשים פרנסה לשירות בצהל, ללימודים אקדמאיים. הכשרת גברים חרדים לתואר הנדסאי – פרויקט בשם "חרדים לעתידם". הפרויקט כולל לימודים אקדמאיים, שילוב חרדים במערך הטכני של צה"ל בחיל הים. יחידת 8200 מונה כיום כ-400 חרדים.
"ג'וינט ישראל נכנסה לנישה פתחה את העולם הזה לממדים גדולים. יש לנו קבוצה של עובדים חרדים בתעשייה האווירית, והם קיבלו הכשרה ללימודי המהנדס. אנו יוצרים קשר עם מכללות שונות, – הנדסאים לתעשייה, ללמוד הנדסאות, וקורסים בתעשייה, יש לנו קשר עם חברות כמו אינטל, נשר מלט בית שמש, חברת CNC ועוד ועוד".
אז חרדים שלא עובדים זה כבר מיתוס?
בהחלט מיתוס. יש שינויים שהתרחשו, הציבור החרדי נפתח, הולך וגדל, ובעקבות העוני המדאיג יש שלא יכולים לחיות בעולם של תורה. אז ניתן לשלב את החרדי בסביבת עבודה ידידותית. ואולי זה מפתיע, אך כפי שאטי דה לאון, סמנכ"לית משאבי האנוש של רייצ'יפ ספרה – זה פשוט כיף לנהל סביבה שונה. כשאתה מקנה לעובד סביבת עבודה ידידותית עבורו, קל לנהל את ההון האנושי.
לא כולם מתאימים ללמוד תורה?
"סדר יום של ילד חרדי מתייצב כבר בגיל 3, כשהוא עובר שלבים של תלמוד תורה, לימוד בישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חתונה ולימודים בכולל. לא לכל אחד יש את הכישורים להיות מורה, מדריך או רב, לא כולם מתאימים לזה. באלתא באשדוד עובד כיום אברך חסיד גור שבשנה השנייה ללימודי המחשבים שלו קלטו אותו מתוך רצון להכיר את הציבור החרדי. נתנו לו לפתח תוכנה בתוך שלושה חודשים, הוא פיתח אותה בתוך חודשיים. הוא קיבל פרס מנכ"ל אלתא, כי הוא הגיע עם חשיבה אנליטית, וכיום הוא אחד הכוכבים הגדולים שם – הוא טאלנט".
איך אתם מגייסים עובדים?
"בעיקר באמצעות חבר מביאה חבר ופרסום זהיר במקומונים ובעיתונות החרדית. בנוסף, מארגנים כנסים וירידי תעסוקה. ביריד האחרון הוצעו למחפשי העבודה 650 משרות בחברות שונות – והופתענו לגלות שהגיעו כ-5,000 מבקרים. כמובן שביצענו הפרדה בשעות הקבלה של מועמדים ושל מועמדות. לחברות המבקשות להעסיק חרדים ניתן ליווי ומעקב צמוד, כאשר המטרה היא להוכיח להן שיש כאן ציבור שתאב לעבודה ולפרנסה. הגיוס הוא לכל מגוון המקצועות, הייטק, טכנולוגיות והתחום הבלתי מקצועי".
האם אתם מכינים את המועמדים לתרבות הארגונית החילונית?
"אצלנו אין מושג כזה תרבות חילונית, אלא תרבות ידידותית שהעובד יהיה רגיל אליה או יוכל להתרגל אליה. כן יש צורך להתעכב על נושא תרבות ואופק תעסוקתית. לעולם התעסוקה יש חוקים, זמנים ונהלים. בשיחות עם מועמדים אני מדמה את זה לעובדה שאתה כעובד לא יכול להכתיב את התנאים. אם מצאת עבודה והיא לא מתאימה – חפש לך מקום אחר. כל אחד יש לו שורש, נשמה ומשיכה למועדון מסוים. ליטאים, ספרדים וחסידים – לכל אחד יש מנהגים שלו, אך יש תרבות של תעסוקה שחייבים ללמוד אותה. לצורך כך אנו עורכים סדנאות של כתיבת קורות חיים, מיומנויות רכות שנותנות לאדם אפשרות להתראיין ולמכור עצמו. מקדמי ומקדמות התעסוקה המעבירים את הקורסים והמיומנויות האלה עוברים קורסים מיוחדים להבנת עולם העבודה".
