מוטיבציית עובדים
ד"ר ג'ייסון פוקס, סופר ומומחה למוטיבציה, אומר שארגונים רבים משתמשים בשיטות מהעידן התעשייתי כדי לנהל את המוטיבציה, אבל הכלים האלה כבר אינם עובדים ואינם מסוגלים לחזק את היצירתיות, שיתוף הפעולה וכושר ההסתגלות של העובדים.
בספרו The Game Changer, פוקס מסביר כיצד לשלב את מדע ההנעה אם עקרונות המשחוק (גיימינג) על מנת לשפר את התפוקה, היצירתיות ושיתוף הפעולה. לדבריו העצה בטובה ביותר שהוא יכול לתת בנוגע להעלאת המוטיבציה היא "גרמו להתקדמות להיות נראית לעין." הרעיון הוא ליצור קישור ברור בין מאמץ לבין משוב משמעותי. במילים אחרות, פוקס מציע מעגלי משוב קצרים וחיזוק הנראות של ההתקדמות.
הרעיונות של פוקס מגובים במחקר שזיהה "הכרה בעבודה טובה" כגורם הראשי שמנהלים מחשיבים כחשוב לשם השפעה חיובית על ההנעה. במחקר נמצא גם ש"תחושה ברורה של התקדמות" – שאותה מיקמו המנהלים בתחתית רשימת גורמי ההכרה – זכתה להעדפה הרבה ביותר בקרב העובדים.
פוקס אומר שיש היגיון רב ב"עקרון ההתקדמות". לדבריו זיהו "מאפיין מפתח במשחקים וצריך להיות גם מאפיין מפתח בכל סוגי העבודה." כאשר העובדים יכולים לראות כיצד מאמציהם יוצרים שינוי ותורמים להתקדמות, סביר יותר שהם ישקיעו מאמץ בעבודה. הסיבה היא שבני אדם רוצים להיות בטוחים שהם משקיעים את כמות האנרגיה היומית הלא-אין-סופית שלהם במשהו שיש לו משמעות. התנהגות העובדים תיטה לפעילויות שמספקות את תחושת ההתקדמות העשירה ביותר, מציין פוקס, אולם במציאות ייתכן שפעילויות אלה לא יתרמו להתקדמות אמיתית. לדוגמה, עובד או עובדת שמצליחים לצמצם את מספר הודעות הדוא"ל הנכנס שלהם מ-78 ל-16 עשויים לחוש שהם "מנצחים", אך לעיתים קרובות הם יעילים מבלי להיות אפקטיביים, או במילים אחרות: עובדים בפול גז על ניוטרל.
העובד מחפש משמעות
מה שמנהלים צריכים לעשות זה לוודא שהם מספקים משוב משמעותי בסמיכות זמנים למשימה, מה שיעזור להבטיח שהעובדים ימשיכו להשקיע מאמץ ולגלות דרכים ליצירת התקדמות. פוקס מציין שתחושת ההתקדמות חשובה יותר מאשר ההתקדמות בפועל. על המנהלים גם לפעול שהפרעות ומכשולים להתקדמות יטופלו. שינוי מטרות, חוסר החלטיות, חסימת הגישה למשאבים ללא סיבה ו"חיפוש" העובדים – כולם מפריעים לתהליך. דרך נוספת להגברת ההנעה היא שימוש בעקרונות המשחוק כדי להפוך את ההתקדמות לנראית לעין, למשל בעזרת מערכות ותצוגות שמראות לעובדים כמה המשימה קרובה להשלמה.
פוקס מבקר בספרו גם את הפגישות הבלתי אפקטיביות ומכנה אותן "משחק שבור". הוא מציע למנהלים לקיים פגישות תכופות וקצרות. פגישות יומיות או פעמיים בשבוע, שנמשכות שבע עד 12-7 דקות, ומתקיימות סביב "קיר התקדמות" או מפת דרכים מקוונת, הן "מהדרכים הטובות ביותר לשמור על האסטרטגיה במסלול ההתקדמות". יש לפוקס כמה טיפים ל"טקס" הפגישה:
• בחרו בזמן מוזר ודבקו בו. למשל, עדיף להתחיל ב-09:04 מאשר ב-09:00, שיכול להתפרש כמתישהו בין 09:00 ל-09:15
• השתמשו בטיימר להגבלת זמן הפגישות. זמן קצוב יבטיח שהפגישות אינן הופכות לבזבוז זמן.
• קיימו את הפגישות בעמידה. כך העובדים נשארים מרוכזים וגם לא מתעסקים בטלפונים שלהם.
• מנו אחראי. רצוי שהאיש יהיה ראש צוות. הוא אחראי שהפגישה תתקיים בזמן, תזרום ותעסוק בדברים החשובים.
• דרשו מכל אחד לענות על שתי שאלות: מה הספקת לעשות אתמול? על מה את/ה עובד/ת היום? הרעיון הוא לא לחקור את העובדים, אלא לספק תובנה על מה שקורה.
