שיתוף

דיני עבודה מוודאים שמעסיקים יקיימו את זכויות העובדים, ואין ספק שלעובדים יש זכויות רבות. הסיבה לכך היא שהעובד הוא בפועל הצד החלש ביחסי העבודה. לכן החליט המחוקק לאזן את פערי הכוחות על ידי חוקים השומרים על זכויות העובדים. ולמרות הכול, גם למעסיק יש זכויות.

יחסי עובד מעסיק הם למעשה יחסים המעוגנים בחוזה, גם כאשר מדובר בעובדים ללא חוזה אישי. לכן בתי הדין לעבודה מתייחסים אל חוזה העבודה כאל חוזה ארוך טווח, שבו שני הצדדים נדרשים לשיתוף פעולה וליחסי אמון. אלא שחובת הנאמנות חלה על שני הצדדים. גם על העובד וגם על המעסיק.

המשמעות היא שבתי הדין אינם סלחניים כלפי עובדים שמנצלים את זכויותיהם לרעה ופוגעים באמון הזה. הנה כמה פעולות המהוות הפרת האמון ואשר בתי הדין אינם סלחניים כלפיהן:

1 גניבה מהמעסיק.

2 ריגול תעשייתי.

3 ניצול מופרז של משאבי המעסיק לצרכים פרטיים.

חובת הנאמנות והפרתה

אבל נראה שמבחינת המחוקק, כמו גם מבחינת בתי הדין לעבודה, הפרת חובת הנאמנות החמורה מכול (מצד העובד), היא הפרת סודיות, גניבת סודות מסחריים, וגניבת לקוחות.

הסיבה לכך היא שהפרת סודיות או גניבת סודות מסחריים, היא הפרה של אחת הזכויות המהותיות ביותר של מעסיקים. הסודות המסחריים והמידע המסחרי הרגיש שנצבר על ידי המעסיק במהלך שנות קיום העסק, מהווה את הבסיס שעליו מבוסס העסק כולו.

מכיוון שכך, זהו הנכס היקר והחיוני ביותר של העסק, זה שעליו העסק יקום או יפול. ועל כן שמירה עליו מהווה את ההגנה החשובה ביותר שיש למעסיק על העסק שלו.

עובד שמתחרה במעסיק

פרט לגניבה או מכירה של סודות מסחריים יש סוגים נוספים של הפרת אמון העובד, שהמעסיק אמור להיות מוגן מפניהם. אחד מהם הוא מצב בו העובד הופך למתחרה של המעסיק ולוקח איתו לקוחות.

בתי הדין לעבודה כבר פסקו בלא מעט מקרים כנגד העובד שהפך למתחרה ולקח איתו לקוחות. אבל המעסיק חייב להוכיח שאלו הם לקוחות שהעובד לא היה יכול להגיע אליהם בעצמו, בלי קשר להיכרותו איתם, ובלי קשר להיותו בעל ידע שנובע באופן ישיר  מהעסקתו בחברה.

בתיה"ד לעבודה מהלכים בין הטיפות

בתי הדין לעבודה נזהרים מאוד במקרים כאלה, שכן הם נדרשים לאזן בין חוק יסוד חופש העיסוק של העובד, לבין זכותו של המעסיק לשמור על לקוחותיו כחלק מהסודות המסחריים.

כך למשל, אם העובד הקים עסק מתחרה שמספק ציוד לרופאי שיניים, והעובד יכול להגיע אל מספרי הטלפון של רופאי השיניים דרך חיפוש בגוגל, זה לא יחשב גניבת סודות מסחריים ולקוחות.

אבל אם תחום העיסוק של העסק נרחב יותר, כאשר הקשר עם הלקוחות מבוסס על קשרים אישיים שהעובד יצר עם הלקוחות בעת עבודתו אצל המעסיק, והעובד לא היה יכול להגיע אל לקוחות אלה ולהתחיל לעבוד איתם כבר ביום הראשון להקמת העסק החדש שלו, במקרה כזה בתי הדין פוסקים לטובת המעסיק.

אותו דבר אמור לגבי עובד שעבר לעבוד עבור מעסיק אחר, וגנב סודות מסחריים ו\או לקוחות עבור מעסיקו החדש.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה