אפליה בתהליך הגיוס מהווה יחס לא הוגן או מוטה כלפי מועמדים על סמך מאפיינים כמו גזע, מין, גיל, מוצא אתני, מוגבלות או מאפיינים מוגנים אחרים.
בלא מעט מקרים ניתן לראות גם אפליה על רקע איזור מגורים המקושר למצב סוציו-אקונומי נמוך.
כלומר, אפליה כלפי עובדים שמתגוררים בשכונות שמצבן הסוציו-אקונומי נמוך או בעיירות שנחשבות לעיירות חלשות במובן הכלכלי.
חשוב לציין כי אפליה בגיוס עובדים אינה חוקית והיא מנוגדת לעקרונות של הוגנות ושוויון הזדמנויות.
דיני העבודה במדינת ישראל מייחסים חשיבות עליונה במעלה לקיומן ומימושן של זכויות חברתיות, כאשר אחת הזכויות החשובות ביותר היא הזכות לשוויון הזדמנויות בעבודה.
מסקר שערכה הנציבות לשיוויון הזדמנויות בעבודה בשנת 2021 עולה, כי במהלך 2021 התקבלו בנציבות 973 פניות על רקע אפליה בעבודה או בקבלה לעבודה, מסיבות שונות.
זוהי ירידה קלה לעומת שנת 2020 במהלכה התקבלו 1094 פניות – מספר שיא של פניות מאז הקמת הנציבות בשנת 2008.
מבין כלל הפניות שהתקבלו בנציבות, רוב הפניות היו בשל אפליה מסיבה של היריון, עם כ-16 אחוזים מסך הפניות. כשבעה אחוזים מהפניות היו מסיבה של גיל.
מהתפלגות הפניות לפי נשים וגברים עולה, כי כ-37 אחוזים מהפניות לנציבות בנושאי אפליה בעבודה היו של גברים וכ-63 אחוזים מהפניות היו של נשים.
מבט על הנתונים בקבוצת הגברים מגלה כי בקבוצה זו, אפליה מסיבה של גיל נמצאת במקום הראשון מבין כלל הסיבות לאפליה.
כ-14 אחוזים מכלל הפניות של גברים לנציבות (בשל אפליה בעבודה) היו מסיבה של גיל. כ-10 אחוזים מכלל הפניות של גברים בשל אפליה בעבודה היו מסיבה של ארץ מוצא, כשמונה אחוזים היו מסיבות של לאום, כחמישה אחוזים מסיבות של דת וכארבעה אחוזים מסיבות של מוגבלות.
כאמור, כ-63 אחוזים מכלל הפניות לנציבות לשיווין הזדמנויות בעבודה היו פניות של נשים. בקבוצה זו, הסיבה לאפליה שיצרה את רוב הפניות לנציבות – עם כ-25% מכלל הפניות של נשים – היתה היריון.
כשבעה אחוזים מהפניות של נשים לנציבות היו מסיבה של הורות, כחמישה אחוזים היו מסיבות של מין ומגדר, כארבעה אחוזים היו מסיבה של גיל, כארבעה אחוזים נוספים היו מסיבה של ארץ מוצא וכשלושה אחוזים בשל הטרדה מינית.
משמעות הנתונים הללו היא כי, כאמור, כ-63 אחוזים מהפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשנת 2021 היו של נשים, כאשר כרבע מהן (כ-25%) היו פניות בנושא אפליה על רקע היריון.
כ-34 אחוזים מפניות הנשים עסקו באפליה על רקע הרחבת המשפחה או טיפול בה (היריון, הורות וטיפולי פוריות), לעומת כחמישה אחוזים בלבד מהפניות של הגברים.
נושא הפנייה הראשי של גברים היה (יותר מכול), אפליה על רקע גיל עם כ-14 אחוזים מהפניות.
אחוז הפניות בנושא אפליה על רקע מין ומגדר זהה בפניות של נשים וגברים ועומד על כחמישה אחוזים.
מהתפלגות הפניות לנציבות בין יהודים וערבים עולה, כי כ-88 אחוזים מהפניות נעשו על ידי יהודים וכ-12 אחוזים מהפניות היו על ידי ערבים.
נושא הפנייה הבולט של ערבים בנוגע לאפליה היה אפליה על רקע לאום עם כ-30 אחוזים מהפניות לעומת כאחוז אחד אצל יהודים.
נושא הפנייה הבולט של יהודים היה אפליה על רקע היריון עם כ-17 אחוזים מכלל הפניות, לעומת כ-12 אחוז מהפניות אצל הערבים.
בנושא אפליה על רקע גיל היו כשלושה אחוזים מהפניות של ערבים לעומת כשמונה אחוזים מהפניות של יהודים.
פניות על אפליה על רקע הורות היו כשני אחוזים מהפניות של ערבים לעומת כששה אחוזים מהפניות של יהודים.
