הנטייה הטבעית היא לקשור בין מנת המשכל לבין היכולת להצליח במקום העבודה, זו עשויה להימדד במבחני ההשמה אותם מבצעות החברות השונות עבור הארגון. יש הקושרים את יכולת העובד להצליח במוסדות הלימוד בהם למד, אוניברסיטאות יוקרה דוגמת אלו של ליגת הקיסוס בארצות הברית, נחשבות בדרך כלל כמנבא מוצלח ליכולת העובד להגיע להישגים במקום העבודה. עם זאת, המחקר המודרני מגלה כי ההתמדה היא התכונה החשובה מכל ודווקא מן היכולת הזו נוטים המראיינים להתעלם.
כך טוען אלון סלע, סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, בעבודת מחקר לסיום התואר השני אותה כתב אצל הפרופסור יואב גנזך, אחד המומחים הגדולים בתחום הפסיכולוגיה העסקית. אלון סלע בדק מהם המשתנים העשויים לנבא את הצלחת העובד בארגון- המטען הגנטי אותו הוא נושא, המצב הסוציו אקונומי שממנו בא העובד ואת יכולת ההתמדה האישית שלו.
כקבוצת מדגם בחר סלע למעלה מ- 10,000 נבדקים אשר סיימו את אוניברסיטת ויסקונסין בארצות הברית. לנבדקים אלו נמדדה בגיל 18 מנת המשכל וכן משתנים נוספים, בהן רקע סוציו אקונומי. היבט אחר שנבדק היו תכונות אישיות – הרצונות והשאיפות להצליח בעתיד וכן הדימוי העצמי שלהם.
עשרות שנים לאחר שהם סיימו את המבדקים הראשונים, בדק סלע שנית את מקומם של 4,000 מהם בפירמידת הקריירה. כאן ציפתה ההפתעה הגדולה לחוקר- מתברר כי המצליחים מבין חבורת הנבדקים לא היו אלו בעלי מנת המשכל הגבוהה ביותר, אלה אלו להם הייתה רמת שאיפות גבוהה – רצון להצליח והיכולת לתרגם רצון זה להתמדה.
מסקנה יישומית אחת ברורה לחלוטין מתוצאות המחקר המפתיע הזה – במהלך ראיונות עבודה כדאי שמנהלי משאבי אנוש ישימו את הדגש על רמת השאיפות האישיות של המרואיין, הרצון להצליח, הנחישות ויכולת ההתמדה. מנת המשכל ושלל התעודות שהוא מביא באמתחתו חשובות פחות. את התכונות האלו ניתן לגלות באמצעות משוב של חברות המיון אליהן נשלחות העובדים, כמו גם בראיון אישי מורכב יותר.
