הסדר עבודה בשעות גמישות נועד לאפשר לעובדים למלא את חובותיהם במבנה שגורם להם להיות פורים בעבודה ככל הניתן. אולם, מחקר מראה שבעיניהם של המנהלים לא כל העובדים שווים בהסדר גמיש. דוח מפורט של בית הספר פוסטר באוניברסיטת וושינגטון, שחקר את נושא לוחות הזמנים הגמישים, מצא שעובדים בהסדר כזה שעובדים בשעות מוקדמות, נחשבים טובים יותר בעיני מנהליהם בהשוואה לעובדים בהסדר גמיש שבוחרים לעבוד בשעות מאוחרות יותר. זה היה המחקר הראשון על הטיה בהקשר של העסקה גמישה.
לאחר ביצוע שלושה ניסויים נפרדים בנוגע להטיית מנהלים בהעסקה גמישה, החוקרים הגיעו למסקנה זהה: מנהלים ראו במועסקים בהסדר גמיש שהתחילו לעבוד מוקדם יותר, אנשים מצפוניים יותר וחרוצים יותר בהשוואה למועסקים האחרים.
קאי צ'י (סאם) יאם, חבר באחד מצוותי החוקרים צוטט ב-HR Magazine: "בהשוואה לאנשים שבוחרים לעבוד בשעות המוקדמות יותר של היום, אנשים שבוחרים לעבוד מאוחר יותר במהלך היום, נתפסים כפחות מצפוניים וכפחות יעילים בעבודתם."
אל תפלו את ציפורי הלילה
על בסיס ממצאי המחקר הזה, עובדים שבוחרים לקבוע לעצמם לוח זמנים שבו יעבדו בשעות המאוחרות עלולים למצוא את עצמם נשפטים על פי גורמים שאין להם שום קשר לביצועיהם. סוג זה של הטיה יכול, בצורה בלתי הוגנת, להשפיע על התשלום שמקבלים עובדים אלה ועל ההזדמנויות שלהם להתקדם.
בארצות הברית כמעט 80% מהחברות מציעות סוג כלשהו של לוחות זמנים לא מסורתיים, כמו שעות גמישות ושבוע עבודה "דחוס ומקוצר". אפשר אם כן לראות כיצד הטיה של מנהלים ביחס לעובדים בהסדר גמיש יכולה להפוך לבעיה גדולה בחברות.
מה יכולים לעשות המעסיקים על מנת לוודא שמנהלים אינם מכניסים את החברה לצרות כאשר הם מעדיפים עובדים מסוימים על פני אחרים ללא סיבה מוצדקת? אפשרות אחת היא ללמד את כל המנהלים להימנע מהנטייה הטבעית להדביק לציפורי הלילה תווית של עובדים יעילים פחות. נוסף על כך, חשוב מאוד שמדידות של ביצועים יהיו מבוססות על אמות מידה אובייקטיביות שמקשות על המנהלים להכליל הטיות שעלולות להכשיל קידום של עובדים.