הנקה במקום העבודה
אין דבר טבעי יותר מאם שמניקה את תינוקה הפעוט. ולמרות שסצינה זו של אם צעירה החובקת את התינוק הרך ומזינה אותו בחלב אם טבעי נראית כל כך טבעית – הסוגיה של הנקה במקום ציבורי מהווה לא פעם מקור לדיון סוער. הדיון הסוער הזה, באופן טבעי מגיע גם למקום העבודה.
ארה"ב: עובדת הגישה תביעה על אפליה היות שמקום העבודה לא סיפק לה חדר הנקה
אנג'לה איימס תבעה את הארגון שבו עבדה, על רקע אפלייה, היות שלא ניתנה לה אפשרות להניק את תינוקה הפעוט בחדר פרטי ייעודי להנקה. איימס הפסידה במשפט במשפט היות שהארגון הצליח להוכיח שהוא כן מאפשר לנשים אחרי לידה לצאת להפסקת הנקה (להניק את התינוק או לשאוב חלב אם) בכל מיני חדרים פנויים. הארגון הצליח להוכיח שאיימס היא זו שלא הייתה מוכנה לקבל את האלטרנטיבות שהארגון סיפק לה (חדרים שהיו פנויים מעת לעת). במקרה זה הארגון זכה בבית המשפט היות שהיות שהוא התייחס לנושא ההנקה בצורה מסודרת, כאשר הוא מכיל נהלים ברורים המתייחסים לזכותה של האם לצאת להפסקות הנקה ולחובת הארגון לספק לה מתחם פרטי (תחת האילוצים הקיימים).
לו הייתה מוגשת תביעה מסוג זה כנגד ארגון אחר, שבו קיימת מדיניות ברורה המתייחסת לחובת הארגון להכיר בזכותן של נשים לצאת להפסקת הנקה וחובת הארגון לספק לאמהות פינת הנקה "סבירה", הייתה איימס זוכה בתביעת אפלייה. הסיבה לכך היא שארגון צריך לבצע התאמות לצרכים של עובדים והצורך של אישה להניק הוא שווה ערך לצורך של עובד נכה במעלית.
הנקה – נכון שזה טבעי אבל זה גם נושא כל כך מורכב שצריך לתת לו מענה בצורת מדיניות ונהלים ברורים
אנשים במקום העבודה רואים אישה עמיתה המניקה את תינוקה או שואבת חלב אם עבור תינוקה בצורות שונות: חלק חושבים שזה מראה מרגש, חלק רואים בכך אקט טבעי לחלוטין, חלק מרגישים נבוכים. גם בקרב הנשים המניקות, הגישה משתנה מאחת לאחת. ישנן נשים שלא חוששות להניק את התינוק שלהן בגינה ציבורית לאור יום וישנן כאלה שמחפשות אחר פינה שקטה ואינטימית כדי לבצע את אקט ההנקה.
היות שנשים קרייריסטיות חוזרות לעבודה מהר יחסית, חלקן עדיין בשלבי ההנקה ולכן השאלה – האם להניק בפומבי – חודרת גם לשיח הארגוני.
יש מספר דברים שצריך לקחת בחשבון כאשר מתייחסים לסוגיית ההנקה במקום העבודה:
• הזכות של האישה לפרטיות.
• הרגשות והתפישות של עמיתים, ספקים ולקוחות לנושא זה והחובה להתחשב בהם.
• המחויבות של הארגון למצוא פתרונות סבירים תחת אילוצים קיימים.
• החובה של הארגון למנוע מקרים של הטרדה מינית בכל מחיר.
• אילוצים טכניים: שיבוץ נשים בהריון במשמרת או בעמדה שתאפשר להן לצאת להפסקה מפעם לפעם מבלי שזה יפגע באופן משמעותי ברצף העבודה ובלי ליצור לחץ על העובדת (לחץ שעלול לגרום לה לחשוש שמא יציאה להפסקת הנקה תיפגע בתפקוד המקצועי שלה ובסיכוי שלה להתקדם).
לסיכום, הנקה הינה אקט טבעי אך יחד עם זאת, כשהיא מתבצעת במקום העבודה, דרושה התייחסות מקצועית בצורת מדיניות ונהלים ברורים. כמובן שיש פער עצום בין מה שארגון גדול ומבוסס יכול להציע לעשרות הנשים המניקות לבין מה שארגון בינוני יכול להציע למספר מצומצם של נשים מניקות. התייחסות לסוגיה לאו דווקא מחייבת השקעה עצומה של משאבים אך היא דורשת תכנון ויותר מכך, כפי שראינו במקרה של אנג'לה איימס – היא דורשת נכונות.
כל עוד הארגון הולך לקראת נשים מניקות, מגלה הבנה לצרכים שלהן ופועל (תחת האילוצים שלו) למצוא פתרונות לטובת הכלל, לא נשקפת לו סכנה של תביעה משפטית והנזק התדמיתי הכרוך בזאת.
בואו להעמיק את הידע שלכם אודות זכויות עובדים וחוקי עבודה – בכנס דיני עבודה
