עבודה זרה

כל אדם שאינו אזרח ישראל אשר מגיע לישראל לצורך ביצוע עבודה מחויב בהנפקת אשרת עבודה בדרכונו. המונח "עבודה" הינו רחב מאוד וניתן לפרשנות. בשנים האחרונות הקפידו בתי המשפט, משרד הפנים ורשויות האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה להרחיבו יותר ויותר. כאשר בהחלטותיהם הבהירו שכל פעולה אשר מתבצעת באופן אקטיבי נכללת תחת ההגדרה, ויחד עמה גם מתן ייעוץ, פיקוח וכד'.

כיום כבר אין עוררין שגם ביצוע עבודה הקשורה בספורט על ידי זרים בישראל מחייבת הנפקת היתר עבודה ואשרת עבודה. וכך, מחויבת כל קבוצת ספורט בישראל, הן בענפים הקבוצתיים והן בענפים האישיים, בהסדרת הסטטוס של הספורטאי הזר אותו היא מעוניינת להביא לישראל, טרם הגעתו. קרי, הסדרת ענייניו מול משרד הפנים, קבלת היתר עבודה ולאחר מכן הדבקת אשרת העבודה בדרכונו של הספורטאי זר. המונח ספורטאי כולל בהקשר זה גם מאמנים, מנהלים, יועצים, מאמני כושר, סקואטרים וכיוצא באלו.

למעשה, רוב קבוצות הספורט בישראל מקפידות לחזק עצמן בספורטאים זרים, על מנת להשיג תוצאות טובות יותר ולהעלות את סיכוייהן לזכייה בתארים, הן בליגות המקומיות והן בזירה האירופית. כל התאחדות או איגוד ספורטיבי בישראל מגביל את כמות הזרים המותרת לשיתוף בליגה מקצוענית. בכדורגל למשל, רשאית קבוצה בליגת העל לרשום בשורותיה חמישה שחקנים זרים וקבוצה בליגה השנייה שלושה זרים. בכדורסל משתנה מספר הזרים המותרים לשיתוף בכל קבוצה כמעט מדי שנה. בכדוריד קיימת הגבלה על שני שחקנים זרים וכן הלאה.

בהעדר אשרה מיוחדת לתחום הספורט בישראל, מפעיל משרד הפנים ביחס לספורטאים ומאמנים זרים מנגנון מסודר, הכולל הנפקת היתרי עבודה ואשרות עבודה כדין. ללא הסדרתם, לא יוכלו קבוצות הספורט הישראליות להעסיק את הספורטאים הזרים כדין כאמור ומסתכנות בעונשים הנעים בין קנסות כספיים לכתבי אישום, וכמובן אי נעימות מן הספורטאי הזר וגירושו מישראל.

עמידה בקריטריונים ובהמלצות

לצורך קבלת אשרת עבודה על הספורטאים הזרים לעמוד במספר קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים, לרבות רמת שכר מסוימת, הוכחת ייחודם, כישוריהם ומומחיותם בתחום הספורט, עמידה בתנאי התקנון הקבוע בגוף הספורט הרלוונטי ועוד. רשות האוכלוסין וההגירה בודקת כל מקרה לגופו, ומאשרת את הבקשה. זאת בכפוף לעמידה בקריטריונים, ולקבלת המלצות ממספר ועדות מקצועיות מייעצות, כמו המחלקה לספורט תחרותי במשרד המדע, החינוך והספורט, וכן בהתחשב בהוראות חוק והחלטות ממשלה רלוונטיות.

לאחר קבלת היתר העבודה ואשרת העבודה, ובהתאם למעמדם כ"מומחים" בתחום הספורט, אף יכולים הספורטאים הזרים ליהנות משהותם של בני משפחתם לצידם בישראל, לכל אורך תקופת שהותם כאן, בהתאם לדרישות משרד הפנים ועל פי נהלים מחמירים מסוימים (למשל איסור עבודה על בן/בת הזוג).

תקופת שהייתם הכוללת של ספורטאים זרים בישראל עמדה על חמש שנים, כאשר במקרים חריגים ניתן היה להעסיקם מעבר לתקופה זו (מקרים מפורסמים בעבר היו של סביטי ליפנייה הקונגולזי כששיחק בהפועל חיפה, ואלן מסודי הקונגולזי כששיחק ברמת השרון). בשנתיים האחרונות עומלים במשרד הפנים על נוהל שיאפשר השארת הספורטאים הזרים בישראל לתקופה ממושכת יותר ללא צורך באישור חריג. אשרת העבודה של ספורטאי זר תקפה רק כל עוד הוא משחק עבור הקבוצה שנתנה חסות לבקשה. כל מעבר לקבוצה אחרת מחייב קבלת אישור חדש וביצוע הליך הנפקת ההיתר והאשרה מן ההתחלה.

אכיפה חמורה

ראוי לציין כי במהלך העשור האחרון התרחשו מספר רב של מקרים בהם עוכבו ספורטאים בנתב"ג. חלקם אף לא הורשו כלל להיכנס לישראל וגורשו בחזרה לארצם, מכיוון שלא הייתה ברשותם אשרת עבודה כדין אותה יש להסדיר טרם ההגעה לישראל. זכור במיוחד המקרה של המאמן הגרמני לותר מתיאוס, אגדת הכדורגל שהגיעה לאמן את מכבי נתניה ב-2008. מתיאוס עוכב בנתב"ג עם נחיתתו וכמעט שגורש חזרה לארצו, אולם הדבר נמנע עקב התערבותה של ראש העיר מרים פיירברג, ולבסוף הונפקה לו אשרת עבודה.

כמו כן, נתניה הסתבכה גם עם החלוץ הפנמי אלברטו זפאטה, שנחת בקבוצה והתאמן עמה כשברשותו אשרת תייר בלבד, והוא נאלץ לצאת מישראל עד שהוסדרה אשרת עבודה בדרכונו. גם הפועל עכו הסתבכה עם משרד הפנים ועמדה בפני קנס כבד לאחר שהתגלה כי העסיקה את הקשר הגנאי עמנואל אמנגואה ללא אשרת עבודה כדין.

דוגמאות אלו מבהירות כי משרד הפנים אוכף בחומרה את עניין הסדרת אשרות העבודה לספורטאים הזרים, ונראה שמגמה זו צפויה להימשך בעתיד הקרוב, כאשר יהיה מעניין לראות אם התאחדויות ואיגודי הספורט השונים בישראל ינקטו מצידם יוזמה ויבדקו את החוקיות של השחקנים הזרים הרשומים, או אם קבוצות יפעלו לפסילת משחקם של שחקנים בקבוצה יריבה אשר לא קיבלו היתר עבודה חוקי.

בשנים האחרונות מנהלים ארגון שחקני הכדורגל והכדורסל מאבקים משפטיים נגד ההקלות במס לספורטאים הזרים, אשר מאפשרות הגעתם לארץ ביתר קלות על חשבון שחקנים ישראלים, לא תמיד בצדק. בינואר 2013 הגיש ארגון שחקני הכדורסל עתירה לבית המשפט נגד משרד הפנים בגין חלוקת ההיתרים הקלה על ההדק לכדורסלנים הזרים, וביקשו לקבוע קריטריונים נוקשים יותר מאלה הקיימים להעסקתם.

כפי שמתואר לעיל, הגם שעניינים אלו נראים פרוצודרליים וטכניים – הרי שאי עמידה בהם כפי שנדרש בחוק עלול להוביל לעונשים כבדים. העסקת עובדים זרים שלא כדין גוררת עמה כאמור קנסות כספיים כבדים למעסיק ואף כתבי אישום פליליים נגד המנהלים הישראלים. הרשעה בהם עשויה להחשב כעבירה עם קלון. לכך יש השלכות אישיות מרחיקות לכת.

הכותב הנו עורך דין ממשרד עוה"ד קן תור & עכו. לחצו כאן לפרטי התקשרות