״המגמה הכוללת היא לעבור מרגולציות חוקים לרגולציות עקרונות״, כך אמר אתמול הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג, בכנס השנתי בנושא חיסכון פנסיוני והשקעות ארוכות טווח שנערך על ידי מרכז קיסריה לשוק ההון וניהול סיכונים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
פרופ' שריג אמר, כי למרות שאיפה זו, הרגולציות הפופולאריות בארץ ובעולם הן עדיין כמותיות. בסופו של דבר, מסביר שריג, המטרה היא שהגופים המוסדיים יהיו שוטרים של עצמם.
במבט ארוך טווח, ניתן לזהות שינויים חדים בהרכב תיק ההשקעות הפנסיוני של הגופים המוסדיים. מרכיב המניות למשל, עלה משנת 2004 עד לשנת 2007 , ערב המשבר, מ 18%- ל 25%- ב 2007- , מועד פריצת המשבר הכלכלי. מאז, חווה שיעור המניות ירידה עד ל 15%- , וכיום הוא עומד על 27% . מרכיב האג"ח הקונצרניות עלה בשנים שלפני המשבר עד לשיעור שיא של 36% , ומאז 2007 הוא בירידה. כיום הוא עומד על 27% . מרכיב האג"ח הממשלתיות נתון אף הוא לתנודתיות גבוהה מאוד בעשור האחרון. מכך, מסיק שריג, יש לגרום למוסדיים לקבוע את שיעור ההשקעות האופטימלי, ולעמוד בו. כהערת אגב, אומר שריג, כי לפי הכלל האמריקאי של השקעה במניות, לפיו שיעור ההשקעה במניות צריך להיות 100 פחות הגיל, שיעור ההשקעה של המוסדיים במניות כיום, נמוך.
יש צורך ליישר קו עם מדינות ה- OECD
הרכב התיק הפנסיוני הישראלי שונה מאוד מהתיק הממוצע ב- .OECD בישראל התיק מורכב מ 24%- מניות, לעומת 34% ב- OECD , מרכיב האג״ח הקונצרני הינו 27% בישראל, לעומת 16% ב- OECD , והאג"ח הממשלתי מהווה 23% בישראל לעומת 31% ב- OECD . גם בתחום זה של הרכב התיק מציע שריג ליישר קו עם מדינות ה- .OECD שוק הפנסיה מוערך כיום במעל טריליון שקלים, המהווים כ 40%- מתיק נכסי הציבור. נתון זה ממחיש את הצורך במחשבה עמוקה, רגולציה ואכיפתה בכל הנוגע לפנסיה של הציבור.
[adrotate banner="27"] שריג מסביר את הצורך בתקנות חדשות במספר גורמים. הראשון הוא הצורך בהאחדת הכללים לגופים המוסדיים השונים. לדבריו, לא הגיוני שלקרנות פנסיה יהיו כללים אחרים מחברות הביטוח. בנוסף, יש צורך,כפי שנאמר קודם, להניע את הגופים לפקח על עצמם. שלישית, שריג קובע כי, יש מקום להתאים את הרגולציה להתפתחויות בשווקי ההון בארץ ובעולם. כדוגמא לכך מביא שריג את ההגבלות על לווה יחיד ומניעת ניגודי העניינים כדוגמאות לרגולציות פופולאריות בעולם, ואת הבטחת התשואה והגבלות לחשיפה לסיכון בהגבלות נדירות. בעיה נוספת שהרגולציה נאלצתלהתמודד עימה היא קוטנו של המשק, הגורם לריכוזיות גבוהה, המאפיינת משקים קטנים.
עיקרי השינויים בתקנות אותם הציג שריג הינם כמותיים, למרות העיקרוןשקבע, על פיו רגולציה צריכה להיותיותר עקרונית.בנושא החזקת גרעיני שליטה, קבע שריג כי על גופים פנסיונים להימנע מאחזקה ריאלית בתאגידים, ולהתמקד באחזקות פיננסיות, ללא שליטה על הניהול.
לגבי מגבלת מנפיק בודד, עלתה המגבלה מ 10%- ל 5%- , בהתאם לדירוג של המנפיק. לקבוצת תאגידים, גדלה המגבלה מ 15%- ל 10%- , גם כאן, בהתאם לדירוג הקבוצה. עם זאת, יש לציין כי המגבלה אינה אפקטיבית עדיין, שכן המנפיק הגדול ביותר מהווה ״רק״ 4.8% משיעור אחזקות המוסדיים. המגבלה הקיימת להחזקה של צדדים קשורים לגוף המוסדי, הינה בגובה 5% , כאשר בעבר לא הייתה קיימת המגבלה כלל.
השקעות חו״ל מותרות רק במדינות עם דירוג של BBB – לפחות, כאשר בעבר היה מותר להשקיע רק במדינות עם דירוג A- בגמל ו- A בביטוח.
