מיליון תושבי הדרום הנתונים בימים אלו להתקפות טילים מעזה ונאלצים להישאר בבית מתוקף הנחיות פיקוד העורף, ישלמו את ימי החופשה הכפויים הללו מכיסם במקרים רבים.
מתברר שבישראל לא קיימים חוקי עבודה ברורים המגדירים מהו מצב בטחוני שמחייב סגירת מקום עבודה ומסדיר פיצוי לעובדים ולבעלי העסק.
לפיכך, רובצת הבעיה לפתחה של כל הנהלת גוף ארגוני בנפרד, ונתונה לחסדיה. בחברת חשבים למידע עסקי, אומרים כי ניתן רק להקיש ממקרים קודמים כדי להשיב על השאלה מי נושא בנזק השבתה יזומה של מקום העבודה על-ידי הבעלים.
במקרים כאלה, סבורים מומחי החברה, " אם הודיע בעל העסק לעובדיו מראש על השבתת מקום העבודה עקב חשש מפגיעת טילים או ירי משמעו כי הכריז על יום חופשה והיעדרות אותו יום נגרעת ממכסת חופשתם של העובדים בתנאי שההודעה הקדימה את בואם למקום העבודה". במידה שהגיע העובד למקום העבודה וגילה כי מקום העבודה סגור, יקבל עליו תשלום מלא.
אבן הבוחן לקביעה זו היא פגעי מזג אוויר כמו הצפה, שריפה וכדומה, כאשר אז מודיע המעביד לעובדיו שלא להגיע למקום העבודה ובמקרה כדין זה ההשבתה על חשבון מכסת חופשתם של העובדים.
דברים אלה תקפים גם ביחס למורים, גננות ושאר העובדים במוסדות חינוך אף כי משך חופשותיהם של עובדי החינוך נקבע באופן שונה אך הוא חל במפורש על עובדים אחרים במערכת החינוך שאינם מורים או גננות.
לא הכרזת? תשלם
הסתייגות אחת מציינים ב"חשבים", ולפיה השבתת מקום עבודה שלא הוכרזה והוגדרה על-ידי המעביד כחופשה, תחשב לעובדים כאילו עבדו בימים שבהם נמנעו מלהגיע. "היו מצבים, שבהם זכו מעבידים ששילמו לעובדיהם שכר גם כאשר עסקיהם הושבתו ביוזמתם מפיצוי מקרן מס רכוש ופיצויים, אולם אין בכך כדי להבטיח פיצוי כזה בכל מקרה בהעדר חקיקה ותקנות ברורות", סבורים המומחים.
הנהלת כימיקלים לישראל, החברה האם של מספר מפעלים בנגב בהם מפעלי ים המלח, תרכובות ברום ורותם דשנים בהם עובדים אלפי תושבי באר שבע וסביבתה, הודיעה כי תכסה באופן מלא את ימי החופשה והעבודה של כלל העובדים שהושפעו מהמצב הביטחוני.
