הנדסאים בוגרים
הרבה מסקנות ניתן להסיק מדוח הוצאות השכר בשירות הציבורי שפורסם היום, אך המרכזית שבהם היא הזיקה המצומצמת בין כל פרמטר מקובל לבין השכר.
אין כמעט קשר בין שנות הלימוד לשכר גבוה, וכן גם לא לרמת הסיכון במהלך העבודה, לחשיבות הציבורית של התפקיד או להשקעה הנפשית ומידת המחויבות של העובד לארגון.
אשר לשנות הלימוד. המתמחים הם בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר במשק הישראלי- שבע שנות לימודי רפואה וחמש שנות התמחות ומשתכרים כ-10% ממשכורתו של נתב בנמל אשדוד (המגיעה ל-70 אלף שקל לחודש). לציבור המורים בישראל תואר ראשון לפחות, אותו קיבלו במסגרת הלימודים בסמינרים להכשרת עובדי הוראה או במוסדות להשכלה גבוה – השכר הממוצע שלהם לפי נתוני הדוח מסתכם ב-1ם אלף שקל לחודש, אולם בפועל, השכר של הרוב המכריע של המורים נמוך בהרבה ומסתכם בכ- 6,000 שקל, כ-10% ממשכורתם של מנופאים בנמלי חיפה ואשדוד.
שכר השוטרים, עיסוק בו רמת הסיכון גבוהה במיוחד והדורש גם השקעה נפשית לא קטנה, מסתכם על פי נתוני הדוח, ב-14 אלף שקל בממוצע, אך בפועל רוב השוטרים משתכרים כמחצית מסכום זה- שליש מהמשכורת של ראש לשכת מנהל נמל אשדוד.
[adrotate banner="27"] שכר העובדים הסוציאליים, כולם בעלי תואר ראשון לפחות ורבים מהם בעלי תואר שני, הוא בין הנמוכים במשק. נמוך יותר משכרם של מרבית העובדים המופיעים בדו"ח הוצאות השכר. על מידת ההשקעה הנפשית שלהם בעבודה אין טעם להכביר במילים. שכרם הממוצע על בעלי תארים גבוהים בהנדסה העובדים בחברות הייטק, מגיע לאחר כחמש שנים ל-18 אלף שקל, שליש משכרם של מפעילי מלגזות בנמלים.
מבין שורות הדו"ח עולה תמונה עגומה, על בעלי קשרים שהצליחו בכוח המרפקים לדאוג לעצמם למשכורות עתק, על ועדי עובדים חזקים בנמלים שבשל פגיעה בסבסוד הסטייק אותו נהגו לאכול לארוחת הצהריים, השביתו את הנמל. חבריהם בחברת החשמל שולטים על השלטר ואיש אינו מעז לפגוע בהם, גם כאשר הפתרונות למשק האנרגיה של ישראל מחייבים שימוש במקורות נוספים. הזיקה בין השקעה בלימודים לבין תעסוקה הולמת – ליבת תרבות המערב, מוצגת באור מגוחך כשמעיינים היטב בדו"ח הזה.
לאלו הרוצים להשתכר היטב בישראל של היום, כדאי להשקיע בפיתוח שרירים ומרפקים עוד בגיל צעיר, ובאימוץ דפוסי פעולה של המאפיה האיטלקית.
אפשר שצפייה בסרטי מאפיה בשנות הילדות היא השקעה טובה הרבה יותר מאשר פתירת משוואת דיפרנציאליות.
