"המחסור החמור בעובדי הייטק מהווה איום אסטרטגי על המשק הישראלי"

גופים בינלאומיים מתחום התחזיות בנושא שוק העבודה צופים, כי בשנים הקרובות יחולו שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה כתוצאה ממהפיכה טכנולוגית שתתרחש במהירות.

מדינת ישראל נכנסת אל המהפיכה הזאת עם חסרון בולט: מחסור כרוני ומשמעותי בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-15.3.2021.

מהדו"ח עולה, כי המסור בעובדים בענף ההייטק מהווה איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל.

מבקר המדינה מציין בדו"ח, כי כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כאומת סטארט-אפ, ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים: המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים,  רשות החדשנות ומשרד הביטחון, יטפלו בהסרת החסמים הניצבים בפני השגת מטרה זו.

מבקר המדינה מדגיש בדו"ח כי יש לפעול לצמצום המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בהייטק ולהבטיח היצע כוח אדם מתאים בראייה ארוכת טווח.

כמו כן מציין המבקר, כי יש לשים דגש מיוחד וחיוני על שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה זו.

מקור נוסף להרחבת פוטנציאל עובדי ההייטק הוא שילוב אוכלוסיות שכעת מיוצגות בענף זה במידה מעטה מדי: בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, וגם של האוכלוסייה הערבית והחרדית.

צורך נוסף שעולה מהדו"ח, ושמחבריו מדגישים כי חיוני ביותר לתת לו מענה כדי להבטיח את דור ההייטק העתידי, הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק.

הדו"ח מציין, כי לפני כשנה ותשעה חודשים, ביולי 2019, נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בענף ההייטק.

מבדיקתו של משרד מבקר המדינה את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בענף ההייטק, ואת הצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בענף זה עולה, כי רובם המכריע של הנבחנים בחמש יחידות לימוד במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, הנחשבים למתאימים ביותר להגיע ללימודי מקצועות ההייטק באקדמיה ולהשתלבות בענף ההייטק, היה בבתי ספר שנחשבים לחזקים מבחינה חברתית-כלכלית.

יותר ממחצית מהנבחנים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעי המחשב (כ-53% מהנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה וכ-55% מהנבחנים בחמש יחידות במדעי המחשב) הם תלמידים שלמדו בבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק כשמונה אחוז מנבחנים אלה, בכל אחד מהמקצועות, למדו בבתי הספר החלשים יותר.

מסקנתם של מחברי הדו"ח היא, שמערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים – בעיקר בקרב בנות, בקרב המגזר הערבי ובקרב המגזר היהודי-חרדי.

זאת ועוד, מחברי הדו"ח מצאו, כי כ-40% בלבד מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים גם מתמטיקה ברמת חמש יחידות וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יחידות לימוד.

לעומת זאת, בקרב בתי הספר החזקים מבחינה חברתית-כלכלית, שיעור בתי הספר שמלמדים בהם מקצועות אלה ברמת חמש יחידות לימוד הוא הגבוה ביותר.

לדוגמה, כ-88% מבתי הספר במדד הטיפוח 1 (החזקים ביותר), המלמדים חמש יחידות לימוד במתמטיקה, מלמדים גם מדעי המחשב ברמה של חמש יחידות.

אין ספק שרמת לימודים זו מאפשרת את ההזדמנות להגיע ללימודים אקדמיים בתחום ההייטק, בעיקר לתלמידים הלומדים בבתי הספר החזקים מבחינה חברתית כלכלית.  

ככלל, מציין הדו"ח, לכ-3,000 מהלומדים חמש יחידות במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד גם מדעי המחשב, בעיקר בגלל מחסור במורים.

מתברר, כי שניים מהחסמים העיקריים הניצבים בפני הגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההייטק, הם מחסור בסגל אקדמי, ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה.

מהדו"ח עולה, כי כ-22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים.

זאת ועוד, כחמישית (כ-20%) מהסטודנטים שהתחילו לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות, במקצועות ההייטק, סיימו תואר במקצוע אחר.

ולמרות כל זאת, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעורי הנשירה. ות"ת גם לא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירת הסטודנטים.

מחברי הדו"ח בחנו גם את מינוף השירות הצבאי לטובת הגידול במשאב האנושי המיומן לענף ההייטק. בבדיקה זו נמצא, כי  משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה"ל, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה בנושא זה.

עוד עולה מהדו"ח של מבקר המדינה, כי בשנת 2019 שיעור הנשים בענף ההייטק, בתפקידים טכנולוגיים, עמה על כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים עמד שיעורן על כ-18%. התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בהייטק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.