ד"ר גדי רביד
עתיד עולם העבודה הוא אחד הנושאים החמים ביותר לדיון בשנתיים האחרונות. עם השפעת הטכנולוגיה המתקדמת בקצב שיא, האוטומציה, בבינה במלאכותית (AI) והרובוטיקה שנכנסו בחוזקה לעולם העבודה וממשיך לתפוס נפח הולך וגדל בעולם זה, עולות שאלות רבות בנושא תפקידים העתידי של העובדים, עד כמה יישאר להם מקום וכיצד הם יוכלו לעבוד בשיתוף ובסינרגיה, לצד המכונות.
גם נושא הכלכלה של עולם העבודה העתידי עולה לדיון שוב ושוב. מה תהיה ההשפעה הכלכלית של כניסת הטכנולוגיה הגוברת וכיצד זה ישליך על ארגונים וחברות?
מבחינת הכשרות ופיתוח מקצועי – הנושא החם מדובר ללא סוף.
בסוגיות אלו ועוד נעסוק בכנס עולם העבודה העתידי שייערך ב-21 באוקטובר בכפר המכבייה. לפרטים נוספים ורישום לכנס:
כנס עולם העבודה העתידי לניהול ההון האנושי
אילו סוגי הכשרות ידרשו בשנים הקרובות לעובדים? אילו מודלים מתקדמים של למידה יוטמעו ואילו שיטות חדשות יכנסו לשוק? עד כמה תחושו נוח להשקיע עלויות ומשאבים בהכשרת העובדים, בהנחה שייתכן ותפקידם יוחלף בהמשך ע"י רובוטים? או שהם יבחרו לעזוב את החברה ולהתקדם באופן עצמאי בקריירה שלהם?
באופן מסורתי, תוכניות פיתוח עובדים התמקדו במתן הזדמנויות הכשרה והזדמנויות לשיפור הכישורים והביצועים של העובדים בתוך הארגון. אולם, העולם המקצועי השתנה, וכתוצאה מכך, תוכניות פיתוח קריירה ליניאריות הפכו מיושנות. מה שנדרש כעת, היא גישה חדשה לאימון ופיתוח, אשר עולה בקנה אחד כוח עבודה נזיל יותר.
אין זה אומר, כי תוכניות פיתוח עובדים מיותרות – להפך. אם לא מספקים מספיק הזדמנויות לצמיחה של עובדים, הם יהיו בסבירות גבוהה יותר לעזוב. מחקרים שנערכו בארה"ב בשנים האחרונות הראו, כי יותר ממחצית העובדים שאינם מרגישים שמקבלים תמיכה מהמעסיק לפיתוח הקריירה שלהם, מתכוונים לחפש עבודה מחוץ לארגון במהלך השנה הנוכחית. פחות ממחצית מהנשאלים אמרו כי יש להם מוטיבציה לעשות כמיטב יכולתם בעבודה, לעומת 88% שדווחו על כך שתמיכת המעסיק בפיתוח הקריירה שלהם משאירה אותם בעבודה.
על השינויים בעולם העבודה העתידי והשפעתם על הלמידה, אומר ד"ר גדי רביד, דיקן ביה"ס למנע"ס, המכללה האקדמית נתניה: "השינוי המרכזי בעולם העבודה היא התחרות אדם -מכונה-עסקים. קרי: לאט לאט נוצרים שני "סוגי עובדים". אלו שהאוטומציה והקידמה הטכנולוגית לא יכולה להשיגם (או בשל יכולות או בגלל סוגי מקצועות בהם "יד האדם אינה חליפית") והסוג השני -החליפיים -אלו שאם לא הם, יבואו אחרים, ואם אין ברירה – המכונות.
ארגונים מטבע הדברים יעדיפו מכונות (רובוטים למשל) אולם באין ברירה יעסיקו את הסוג הראשון של העובדים. שם כל אחד מאיתנו רוצה להיות, ולצורך כך צריך הדרכה למידה דיגיטאלית ואחרת".
יהלי אדמתי, Innovation Strategist ב'מטריקס', אומרת: "בעולם אשר משתנה במהירות הגבוהה ביותר אשר אי פעם חזינו או נחזה, ובפרט בעולם העסקי – הרי שההון האנושי עתיד להיות, למרות החששות, המשאב המרכזי ביותר של ארגונים להישרדות ויותר מכך להתפתחות ולהתחזקות. בעולם אשר לכולם תהיה גישה לאותם הרובוטים לאותם מחשבי העל [מחשבי קוונטום] ,לאותה אינטליגנציה מלאכותית [AI], היתרונות המשמעותיים אשר ארגונים יוכלו לבנות לעצמם יהיו קשורים לנושאים הבאים: בניית פתרונות הוליסטיים יצירתיים, ניהול של מערכות מתוחכמות רב ממדיות, יצירה של מערכים עתידים אפשריים – אשר נשענים מחד על חשיבה ביקורתית ומאידך על יצירתיות ושבירת גבולות התפיסות המקובלות, מינוף המפגשים בין טכנולוגיות משבשות לבניית מרחבים עסקיים ותעסוקתיים חדשים, והתייחסות אנושית אשר מושתתת על אמפתיה והזדהות עמוקה. את היכולת לבנות ולתרגם לעשיה חיובית – הרובוטים והאינטליגנציה המלאכותית לא יוכלו לייצר -עדין אלו היתרונות אשר לנו בני האדם על פני כל המערכות הטכנולוגיות.
לכן, כדאי לארגונים להשקיע בעובדים שלהם – שכן מחד הם אימצו את הקוד הגנטי של הארגון, מבינים אותו לעומק, יודעים ומבינים לאן הארגון שואף להגיע [או יכולים לבנות ביחד עם ההנהלה], כי הם אלו אשר יאפשרו לארגונים להגיע לשלב הבא בהתפתחות שלהם.
בהקשר לזה, הרי שהמטלה המרכזית שהארגונים יצטרכו להתמודד עמה הינה סיוע לעובדים לשכוח את מה שהם למדו – מה שנקרא Unlearning – כלומר לסייע לעובדים להשתחרר ממה שמוכר היה להם כ"אמת הראויה".
התהליכים של UNLearning מטבעם הם מורכבים מאוד ומאידך אנחנו כבני אדם פחות התנסו בהם עד כה ויהיה צורך לבנות מערכי הדרכה שונים ממה שהכרנו עד כה. הממד הבא אשר בו נצטרך לעסוק הוא ב- AQ Adptive Q -אינטליגנציה הסתגלותית – גם לכך יהיה צורך לפתח מודלים חדשים".
לראיון המלא עם יהלי אדמתי – לחצו כאן
נירית כהן, חוקרת, יועצת ומרצה, אומרת: "אנחנו נמצאים בעיצומם של שינויים אשר 'מפרקים' לגמרי את עולם העבודה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. העבודה בעולם החדש (העתידי) לא תהיה עוד 'מקום שהולכים אליו' והיא לא תהיה מקצוע או תפקיד, היא תהפוך להיות 'משהו שאנחנו עושים, ערך שאנחנו מספקים והיכולת לחבור לאנשים גם לצרכי עשייה וגם שצריכים את הערך שלנו'.
למעשה, עולמות התעסוקה משתנים כל כך מהר, שלא די עוד בלימוד מקצוע בתחילת החיים ולהניח שאנחנו יכולים לעסוק בו במהלך כל הקרירה. עלינו לנסות להבין כל הזמן איך משתנה העיסוק שלנו, מה הדברים שלמדנו ושאינם רלוונטיים ובאילו דרכים אחרות ניתן לבצע אותם טוב בהרבה. יש להבין, אילו כלים נכנסו לתוך העולם שאנחנו עוסקים בו ומה הם מאפשרים לנו לעשות. היכן עוד זקוקים ליכולות ולניסיון שצברנו גם אם זה בטייטלים אחרים".
לראיון המלא עם נירית כהן – לחצו כאן
