על פי חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 עובד זכאי לדמי מחלה בעבור ימים מסוימים בהם הוא חלה והציג אישור מרופא בדבר מחלתו. דמי המחלה משולמים לו יחד עם שכרו ומצוינים בתלוש השכר.
עובד בשכר הוא עובד שאינו משתכר עבור חודש, אלא על עבור מספר ימים או שעות שאינן קבועות במהלך החודש. עובד במשכורת הוא עובד המקבל שכר חודשי קבוע.
הזכאות לדמי מחלה:
תקופת המחלה של עובד במשכורת תהיה כל ימי מחלתו, כולל ימי המנוחה השבועית וחגים.
תקופת המחלה של עובד בשכר שעבד באוםן מלא באותו החודש, תהיה כל ימי המחלה ללא ימי המנוחה השבועית.
עובד בשכר שעבד באופן חלקי או לסירוגין, תקופת המחלה תהיה לכל ימי המחלה פרט לימי המנוחה השבועית והחגים, כפול היחס לשבין הימים שעבד ברבעון המלא ביותר בשנה האחרונה מבחינת שעות עבודתו, לבין ימי העבודה העבודה שברבעון הנוכחי.
מהו גובה תשלום דמי המחלה?
דמי המחלה שישולמו לעובד יהיו בגובה שכר העבודה שהיה מקבל העובד אלו היה ממשיך בעבודתו.
ביום הראשון למחלתו העובד אינו זכאי לקבל דמי מחלה. ביום השני והשלישי, יקבל מחצית מדמי המחלה. דמי מחלה ישולמו לעובד במלואם החל מהיום הרביעי בו הוא נעדר בעקבות מחלתו.
הגבלה לעבודה או לתנאים מסוימים:
במידה וקבע הרופא כי העובד מוגבל ואינו מסוגל לבצע עבודה מסוימת או בתנאים מסוימים – והמעסיק הציע לעובד עבודה אחרת המאפשרת לו, לפי אישורו של הרופא, לבצע אותה והעובד סירב – העובד לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה. כך לדוגמה, אם עובד שעבודתו מחייבת אותו לעמוד על רגליו כל היום ולהזיז חפצים ממקום למקום, באופן זמני לא יוכל למלא את תפקידו בשל פגיעה ברגלו, המעסיק יוכל להציע לו עבודה בישיבה. עובד שיסרב לבצע עבודה זו ויבחר להישאר בביתו – לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה.
צבירת ימי מחלה:
עובד זכאי לצבור יום וחצי בחודש עבור ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל דמי מחלה.
מהם רכיבי השכר הנכללים בדמי המחלה?
לצורך חישוב דמי המחלה, יש לקחת בחשבון את מרכיבי השכר הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
*לפרטים נוספים אודות יום עיון בנושא שכר לחצו כאן
