עולם העבודה משתנה במהירות וצורות ההעסקה משתנות יחד איתו. ארגונים חייבים להגיב לכוחות הגלובליזציה והחדשנות הטכנולוגית.
לכן הם צריכים להיות מספיק זריזים כדי להתחרות על טלנטים ועובדים מיומנים ובעלי ידע, ועדיין להשאר במסגרת התקציב.
המצב הזה של מחסור בטלנטים, יחד עם הדרישות הגוברות של הטלנטים לשכר גבוה ולשורה ארוכה של הטבות, מאלץ את הארגונים לחשוב מחוץ לקופסה ולהעסיק פרילנסרים.
במקביל, בשנים האחרונות הולכת וגוברת התופעה של מועמדים מצויינים מדור ה-Y ודור ה-Z, בעלי מיומנויות וכישורים יוצאי דופן, המעדיפים לעבוד במתכונת פרילנס.
הם מעדיפים לעבוד כעצמאים ולמכור את שירותיהם לכמה ארגונים במקביל, אף על פי שארגונים רבים היו מעוניינים לגייס אותם כעובדים שכירים.
בה בעת גוברת התופעה של עובדים (שכירים) מוכשרים, בני דורות ה-Y וה-Z, שמציבים כתנאי לעבודתם את החופש לעבוד מכל מקום ובכל זמן. מדובר בעיקר בעבודה מהבית, כמה ימים בשבוע או במהלך השבוע כולו.
העסקת עובד שכיר שעובד מהבית, מציבה את הארגון בפני כמה אתגרים:
1 איך ניתן לדעת כמה שעות העובד מהבית עבד בפועל, ולמעשה, כמה ימים הוא עבד בפועל.
ארגון שמעסיק עובדים מהבית חייב ליישם שיטה, בדרך כלל באמצעות כלים טכנולוגים, שתאפשר לערוך מעקב אחר הנושא של שעות עבודה ומנוחה.
אחרת לא ניתן לדעת כמה שעות נוספות יש לשלם לעובד מהבית, כמה ימי חופשה שנתית הוא מימש וכו'.
2 קיים אתגר מהותי בכל מה שנוגע לשיתוף עובדים שעובדים מהבית בפגישות צוות, מחלקה, ארגון, בפרט כאשר מדובר בעובדים שעובדים מהבית 100 אחוזים מהזמן.
3 אתגר נוסף הוא נושא ההשתלבות החברתית של העובדים מהבית. אין זה פשוט לגבש צוות במישור החברתי, שחלק ממנו לא נמצא פיזית במקום העבודה.
וזהו רק קצה המזלג. המשמעות היא, שהעסקת עובד מהבית דורשת היערכות מתאימה במישור הטכנולוגי ובהיבטים רבים של משאבי אנוש, לרבות עמידה בדיני העבודה.
בעקבות כל האתגרים הללו, יש כיום יותר ויותר ארגונים שמעדיפים לעבוד מול פרילנסרים.
הפרילנסר הוא עצמאי ולכן כל סוגיית שעות עבודה ומנוחה ושאר סוגיות של דיני עבודה, כמו גם השתלבות בתרבות הארגונית, השתלבות חברתית וכו, אינן רלוונטיות.
סוג המחוייבות של הפרילנסר לארגון הוא אמנם שונה מזה של עובד שכיר, שכן יש פה מחוייבות של ספק ללקוח ולא של עובד שכיר כלפי מעסיקו. אבל אין זה אומר שהפרילנסר מחוייב פחות.
להיפך. החתירה לשימור (ולכן גם המחוייבות) מתקיימת במקרה כזה בשני הכיוונים: לפרילנסר יש אינטרס לשמר את הלקוחות שלו, באותה מידה שלארגון יש אינטרס לשמר את הטלנטים שלו.
יתרה מכך, חברות שמתקשות להתחרות על טלנטים שכירים ואף לשמרם לאורך זמן, יכולות לשלב בפרויקטים שלהן טלנטים בעלי מיומנויות. בכך הן יכולות לפתור את בעיית התחרות על טלנטים ושימורם.
