הסתדרות המהנדסים בישראל עתרה לבית הדין לעבודה כנגד המשרד להגנת הסביבה בגין מחלוקת בין המהנדסים לבין המשרד בנושא תגמול עבור שעות כוננות. בית הדין פסק לטובת המהנדסים והם יזכו לתגמול רטרואקטיבי בסך של 14 מיליון ש"ח.
כ-50 מהנדסים עובדי ממשלה עתרו לבית הדין לעבודה באמצעות הסתדרות המהנדסים, בתביעה שעיקרה חובת המדינה לשלם להם עבור שעות כוננות לילה. המהנדסים טענו כי למרות שהם מחויבים לקחת חלק בצוות כוננות של 24 שעות ביממה, כל ימות השנה ובכל הארץ, מכוח חוק החומרים המסוכנים – הרי שתקנון שירות המדינה הכיר בזכאותם לתגמול רק עד חצות ולא עד שבע בבוקר, עם סיום המשמרת באופן רשמי.
התובעים טענו כי הם התנהלו מול המשרד להגנת הסביבה במהלך השנים וכי הובטח להם שהנושא יטופל אולם העניין לא טופל שכן בכל פעם נאמר להם מחדש שהנושא נדחה מסיבה תקציבית. שני הצדדים אף פנו, ביוזמת המהנדסים, לתהליך גישור בפני הממונה על השכר באוצר דאז, יובל רכלבסקי. תהליך הגישור לא השיג את מטרותיו ובמהלכו אף עלתה הצעה לחדול לגמרי מהצבת המהנדסים בכוננות 24/7. המדינה טענה כי המהנדסים נקראו לתפקיד (הוקפצו מכוננות) רק פעמים ספורות.
לטענת התובעים, הם נקראו לעבודה בשעות כוננות לילה לעתים תכופות. לטענתם, הם אף שקלו את האופציה להשבית את העבודה כצעדי מחאה אולם תכנית זו נפסלה מטעמי 'רגישות ציבורית'. התובעים טוענים כי אם הממשלה סבורה שהכוננות יקרה ואיננה מצדיקות את ההוצאה, עליה לבטל אותה. עם זאת, 'הממשלה לא יכולה להמשיך ולאחוז במקל משתי קצוותיו', כך לדברי התובעים.
פרקליטות מחוז חיפה, אשר יצגה את המדינה מול הסתדרות המהנדסים, טענה מנגד כי קיים חשש כבד מפני "השלכות רוחביות חסרות תקדים על תקציב המדינה", וכי פסיקה לטובת המהנדסים עלולה להוביל ל"גשם של תביעות" מצד עובדי מדינה אחרים אשר עבודתם כוללת כוננויות לילה.
בית הדין לעבודה הכריע לטובת המהנדסים ופסק לטובתם תשלומים רטרואקטיביים בסך של 14 מיליון ₪.
