הטרדה מינית
כאשר עובד או עובדת מתלוננים על הטרדה מינית או על הטרדה בכלל לצורך העניין, יש חשיבות לשאלה האם המטריד הוא מנהל או חבר לעבודה (coworker). בית המשפט העליון בארצות הברית נדרש לסוגיה זו בשנה שעברה ולאחרונה בית הדין לערעורים בטקסס יישם את הקביעה של העליון. באותו מקרה ההחלטה הייתה לטובת המעסיק.
כאשר העובד המטריד הוא מנהל, הקורבן אינו צריך להראות שהמעסיק התרשל בעניין. במקום זאת המעסיק עשוי להיחשב אחראי בצורה עקיפה לסביבת עבודה עוינת אם ההטרדה התרחשה תוך סיטואציה תעסוקתית ברורה. במילים אחרות: ייקבע שהמעסיק נושא באחריות מלאה. לכן הקביעה האם מטריד לכאורה הוא מנהל של הקורבן או חברו לעבודה, היא קביעה קריטית.
ג'רלין סמית' עבדה כמתרימת דם בדרגה I בחברת Carter BloodCare. היא טענה שהוטרדה מינית על ידי חבר לעבודה שהגדרת התפקיד שלו הייתה מתרים דם בדרגה II. השאלה שעמדה בפני בית הדין הייתה האם המטריד היה מנהל של סמית' או חברה לעבודה. סמית' טענה שמישהו בדרג גבוה יותר בהיררכיה הארגונית, במקרה שלה מתרים דם בדרגה II, הוא מנהל בפני החוק.
נכון שמתרים דם בדרגה II יכול להשלים אימון של מתרים דם מסוג I ולייעץ לו וגם למלא מקום של מנהל בדרג נמוך, אבל זה לא היה מספיק בשביל שהאדם שהטריד את סמית' ייחשב למנהל על פי החוק.
המטרד טופל
בית המשפט קבע שלמתרים דם בדרגה II אין את הסמכות לגייס, לפטר או להוריד בדרגה עובד אחר ולכן אינו נחשב מנהל לצורך העניין. כיוון שכך, החברה שבה עבדה סמית' ניצחה בתיק כיוון שהוכיחה שהיא קיבלה את התלונה ופעלה מיד להפסקת ההטרדה. לאחר שסמית' התלוננה בחברה, היא אמרה שאינה רוצה שאף אדם יפוטר וביקשה רק שלא תישאר לעבוד לבדה עם המטריד. החברה כיבדה את הבקשה. מאז ועד פיטוריו של המטריד, סמית' עבדה לצדו ארבעה ימים וחצי בלבד, ובמהלכם לא נשארה לעבוד בסביבתו ללא נוכחות של עובד נוסף. המטריד הושהה לאחר שנטען שטרק דלת בפניה של סמית' ופוטר זמן קצר לאחר מכן. בכך הסתיים המקרה.
הסיפור הזה מדגים עד כמה הגדרת תפקיד ופירוט ברור של סמכויות העובד יכולים להשפיע על קביעות משפטיות בנוגע להטרדה, יחסי מרות, ניצול סמכות וכדומה.
