דוח חדש, המסכם 5 שנות מחקר, בנושא פיתוח / גיוס כישרונות לארגון, התפרסם השבוע באתר משאבי אנוש הבריטי HR Magazine.
מחבר הדוח, קולין קאונסל-תומס, חוקר מאוניברסיטת גריניץ', מציג את ממצאיו: כשליש מהמשתתפים במחקר, מנהלים בארגונים במשק, סבורים שתוכניות פיתוח כישורים Talent Management אינן יעילות. חצי מהנשאלים סבורים שהם מפספסים הזדמנויות עסקיות בשל ה'אינפלציה' בכישרונות.
קולין קאונסל-תומס: ארגונים אינם מצליחים להוציא אל הפועל יוזמות חדשות כי עד שהם קולטים את העובדים בעלי הכישורים המתאימים – ההזדמנות חולפת והם מפספסים את המועד. על כן, עלינו לשים את הדגש על דרכים לייצר ולפתח כישורים בתוך הארגון, בזמן אמת, במקום להתמקד בגיוס העובדים הכישרוניים מבחוץ. אנחנו לא יכולים להסתמך על כך שכשנזדקק לעובד בעל כישורים ספציפיים – הוא יהיה אי שם, זמין ומוכן לבוא לעבוד אצלנו.
המלחמה הבין ארגונית על הכישרונות 'הטובים שבטובים' ממנפת את המשכורות ולכן היא מטיבה עם הכישרוניים אבל היא הרסנית לארגון. המלחמה הזו גוזלת משאבים, בעיקר זמן וכסף, והיא מוסיפה חוסר וודאות למשוואה. בנוסף, עובדים כישרוניים הם במקרים רבים עובדים שקשה מאוד לנהל ולשמר.
אם מביטים היום על מגוון העובדים המוכשרים ביותר בתחומם רואים שאחד יכול להצטיין בתחום או בנישה ספציפית אבל בתחומים אחרים הוא יכול להיות בינוני בלבד. במקרה הזה, הארגון משקיע מאמצים אדירים לגייס Talent כשהוא למעשה יכול להפיק את אותה תועלת בקרב העובדים מתוך הארגון, תוך שהוא מוריד עלויות, מצמצם משאבים ומקטין את הסיכונים באופן ניכר.
ארגונים שמציבים לעצמם כיעד לגייס את הטובים ביותר בתחומים מבזבזים הון עתק על עובדים מאוד יקרים, לעתים קשים לניהול, לא נאמנים ולא מחויבים (בשלב ההתחלתי). לכן, למרות שיש להם את הידע או הכישרון הספציפי, הם לא בהכרח עובדים פרודוקטיביים ולא תמיד מחזירים את ההשקעה העצומה.
בנוסף, יש בעיה מאוד מהותית עם ההגדרה 'כישרון'. שוק העבודה הדינאמי מחייב את הארגון להגדיר מחדש חזור והגדר את הצרכים שלו מבחינת ידע וכישרון. לכן, מי שנחשב אתמול לגיוס מצוין הוא כבר לא להיט היום או מחר.
הארגון צריך להתמקד בהכשרת עובדים כדי לסייע להם להתפתח ולהצליח. זה אומר שהיום, אנחנו צריכים לתת לעובדים כלים ללמוד ולפתח את הכישורים שדרושים לארגון היום. בעתיד, כאשר הארגון יזהה צרכים חדשים, הוא כבר צריך להיות מוכן להכשיר את העובדים שברשותו כך שהם יהיו בעלי ידע וכישורים לענות על הצרכים העתידיים. זה תהליך שצריך להתקיים כל הזמן, כחלק שבשגרה.
הארגון צריך להיות גמיש יותר כך שהוא יאפשר לעובדים שלו לזוז, להתפתח, ללמוד, להתמקצע ולהתקדם בתוכו. עלינו ללמד את העובדים להתמודד עם שינויים ועם אתגרים חדשים, לאמץ שיטות עבודה חדשות ודפוסי חשיבה שונים. במקום לגייס כמה כישרונות יקרים, במאמצים אדירים, הארגון צריך להשקיע מאמץ סביר בפיתוח כלל העובדים שברשותו. השקעה בעובדים הקיימים היא אפקטיבית יותר, משתלמת יותר ובטוחה יותר לטווח הארוך בעיקר כאשר אנחנו מדברים על משק בו העתיד הוא בלתי צפוי.
