תביעות של עובדים כלפי מעסיקיהם בנוגע לתנאי העסקה, ובעיקר לגבי שעות נוספות שתמורתן לא שולמה או שלא שולמה במלואה, פידיון ימי חופשה שיש מחלוקת לגבי מספר ימי החופשה שעל המעסיק לשלם עם עזיבת העובד, סכומי שכר שלטענת העובד לא שולמו במלואם וכד', כוללות פעמים רבות גם תביעות לגבי אי מתן הודעה לעובד על תנאי העסקתו בעת שהחל לעבוד בחברה או בעת שקודם ותנאי העסקתו שופרו.
לפני כחמש שנים תבע עובד את מעסיקו לשעבר בשל כמה רכיבים, שאחד מהם היה אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה).
בית הדין האיזורי לעבודה פסק כי על המעסיק לפצות אותו בסכום של 7,500 שקלים. המעסיק ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שמדובר בעסק משפחתי קטן, ובית הדין הארצי הפחית את סכום הפיצוי ברכיב זה ל-1,000 שקלים.
יש שני סוגי הודעות שהמעסיק חייב לתת לעובד, ואם לא נתן לו את אחת מהן, הוא עלול להיתבע ולשלם פיצויים: הודעה לעובד על תנאי העסקתו והודעה על סיום העסקה.
ההודעה על תנאי ההעסקה צריכה להינתן לעובד בתחילת עבודתו בארגון, לא יאוחר מחודש ימים מיום תחילת עבודתו, ולאחר מכן, בכל פעם שחל שינוי כלשהו בתפקידו של העובד, לרבות שעות העבודה, דרגתו, סכומי השכר ועוד. גם הודעה זו (על שינוי בתפקיד ובתנאי ההעסקה) צריכה על פי החוק להנתן עד 30 יום מיום השינוי.
במקרה של הפרת זכות זו ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, בנוסף לתביעה לפיצויים.
אם כן, מהו חוק ההודעה לעובד: מדובר במסמך שהמעסיק מחוייב לתת לעובד, ושמפרט את תנאי ההעסקה (כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים מיום תחילת העבודה), לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.
אם בין העובד למעסיק נחתם חוזה העסקה, החוזה יכול להיות במקום ההודעה.
בהודעה לעובד צריכים להופיע הפרטים הבאים: זהות המעסיק וזהות העובד, תאריך תחילת העבודה, תקופת העבודה במקרים בהם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה, אם חוזה העבודה הוא לתקופה לא קצובה יש לציין זאת בהודעה.
כמו כן יש לכתוב בהודעה לעובד את תיאור עיקרי התפקיד של העובד, שמו או תואר תפקידו של הממונה הישיר על העובד, סכומי הכסף שישולמו לו כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר.
כמו כן יש לציין האם העובד יקבל משכורת חודשית, או שכר לשעה, או שכר שבועי, או שכר התלוי בתפוקה.
אם הוסכם כי חלק מהשכר ישולם במוצרים או שירותים שווי כסף (אוכל, שתייה או דיור), יש לציין זאת בהודעה על תנאי ההעסקה ולציין את היקף התשלום בדרך זו.
בנוסף, יש לציין בהודעה לעובד כמה שעות העובד מיועד לעבוד ביום או בשבוע, מהו יום המנוחה השבועי של העובד, מהם סוגי התשלומים של המעסיק ושל העובד עבור תנאים סוציאליים, ופירוט הגופים שאליהם המעסיק מעביר בפועל את התשלומים הללו.
אם המעסיק התחיל להעביר בפועל את התשלומים לאחר מסירת ההודעה, ימסור על כך הודעה נפרדת לעובד.
כאמור, אם המעסיק הפר את חובתו למסור הודעה על תנאי העבודה לעובד, ניתן להגיש נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, כאשר תקופת ההתיישנות להגשת התביעה היא שבע שנים.
