מדינת ישראל יכולה להתהדר בחוקים מאוד עשירים ומגוונים בתחום דיני העבודה. אולם, נכון לשנת 2017 אין כמעט חוקים העוסקים בהטמעת נורמות חברתיות, כאלו שמדברים על איך נכון להתנהל במקום שבו אנחנו מבלים ברוב שעות היממה, אלא בעיקר חוקים סוציאליים על זכויות עובדים.
כמו כל חוק, החוק להגברת האכיפה הינו פטרנליסטי, כזה שמניח שלא ניתן לסמוך על המעסיקים ועל כן בשנת 2012 הושק החוק מתוך כוונה להגביר ולייעל את אכיפת חוקי העבודה תוך הרתעת מעסיקים בדרך של סנקציה- הטלת קנסות מדורגים וכבדים.
כך למשל, מנהלת עסק פרטי, המעסיקה 10 נשים בגילאי 50+ , הגיעה אליי בשבוע שעבר לאחר שהוטל עליה קנס כספי בגובה של 80,000 ש"ח, בשל טעות שנעשתה שלא במזיד בעניין זכויות סוציאליות, וזאת, למרות שהיה מדובר בפעם הראשונה ולאחר שהטעות תוקנה.
ככל הנראה המחוקק, בהגדרתו את רציונל האכיפה בחוק להגברת האכיפה בדיני עבודה, לא התכוון ביצירת מצב אבסורדי וחסר מידתיות, של הרשות אל מול הפרט, בו יושתו סכומי עיצום כספי ללא קורלציה למידת חומרת המעשה ו/או לאחר תיקונו של מעשה שלא נעשה בכוונת זדון ובפעם הראשונה ובמידה כזו אשר יכולה למוטט כליל עסקים קטנים תוך כדי איבוד משרות הכרחיות למשק.
הטמעת נורמות חברתיות של מודעות לניהול נכון של יחסי עבודה טובה הן למעסיקים והן לעובדים. ההסתכלות הנכונה על תחום יחסי העבודה היא אינה כעל שני כוחות מנוגדים- עובדים אל מול מעסיקים אלא בהבנה כי מדובר באינטרסים שלובים אשר הכרחיים לקיומו אחד של השני למען העלת רווחיות, פריון עבודה ושביעות רצון כללית.
דוגמא נוספת לחוק אקטואלי המנסה להטמיע נורמות התנהלות תקינה במקומות העבודה שמשום מה לא מוצא את דרכו לאישור הינו החוק למניעת התעמרות בעבודה, כאשר עיקר סלע המחלוקת נובעת לטענת המתנגדים לחוק בהגדרה רחבה מדי של מהי התעמרות, שוב מתוך הסתכלות של שני כוחות מנוגדים- מעסיקים ועובדים וחשש מפני הצפת תביעות, במקום דגש על מודעות תאגידית המשפרת את התחרותיות והרווחיות לטווח הארוך.
חשיבות הטמעתן של נורמות התנהלות נכונה לא פוסחת גם על השירות הציבורי, כאשר התוודענו בימים האחרונים לפיטוריו של מנהל בכיר ברשות המסים אשר נטען כי התעמר שנים בעובדיו. לזאת הצטרפה ידיעה נוספת לאחרונה של וועד עובדי בנק לאומי אשר יצאו כנגד ראש חטיבת הטכנולוגיות בטוענה של יחס מחפיר של שנים שבוודאי לא תרמו ליחסי הציבור והפריון של הבנק.
בכדי לייצר מקומות עבודה טובים יותר, ראשית, הפתרון טמון בחינוך של מנהלים ומנהלים לעתיד בנוגע ליתרונות הטמונים באחריות תאגידית חברתית. שנית, יש לפתח מנגנון פנים ארגוני של פידבקים המקושרים לתקציב ושיפור התפיסה של הארגון כחברתי, תוצאה טובה תהיה ביצירת תדמית עסקית התורמת לרווחיותו של הארגון, וביצירת יחסי ציבור טובים בפני מועמדים, עובדים ולקוחות שחשובים היום יותר מאי פעם.
* הכותבת הינה עו"ד יערית שניידר, דיני עבודה ופתרונות לניהול יחסי עבודה.
