מאת יובל קדן*
מהון להון
תפיסת היתרון התחרותי, עוברת אבולוציה משמעותית מאז תחילת המאה ה- 20, כאשר הכיוון המרכזי הוא מהחוץ פנימה – מנכסים מוחשיים לנכסים מופשטים. בתחילת ה-20 (ועד לשנות ה-50 וה-60 שלה), יתרון תחרותי, נתפס כפונקציה של נכסים מוחשיים, פיננסיים ואחרים. תפיסה זו התאימה לקיומה של תעשייה יצרנית בעיקרה ושאלת המפתח הייתה "מה יש לך?". עם התפתחות תעשיות השירותים והטכנולוגיה הדיגיטאלית, עבר הפוקוס לנכסי ידע ומיומנות ושאלת המפתח הפכה להיות "מה אתה יודע?". העולם המקושר, שצמח יחד עם רשת האינטרנט בכלל ועם עלייתם של הרשתות החברתיות בפרט, שם את הדגש על "ההון החברתי" של הארגון – "את מי אתה מכיר?".
בתחילת שנות האלפיים, עם תהליך התבססותו של תחום הפסיכולוגיה החיובית כענף אקדמי ומדעי עצמאי, איתרו חוקרים, ברשותו של פרופ' פרד לות'נס מאוניברסיטת נברסקה, את מה שיכול להוות את השלב הבא באבולוציה של היתרון התחרותי: ההון הפסיכולוגי החיובי.
סליחה, מי אתה?
אם נביט אל סביבת העבודה הארגונית, אותה רובנו חווים מדי יום, נבחין במספר מאפיינים: תחרות חיצונית ופנימית גוברת, עומס עבודה עולה, שינויים תכופים, סביבה כלכלית לא יציבה וכן הלאה. בתקופת חיינו, 'זכינו' לראות ענקים פיננסיים מתמוטטים וחברות המעסיקות את 'מיטב המוחות', הופכות ללא רלבנטיות ותאגידי ענק רב לאומיים מדשדשים מאחור. כיום ברור אפוא, כי לא ניתן עוד להסתמך על נכסים מוחשיים, על נכסי ידע, או על הון חברתי בלבד, כדי ליצור חוסן ארגוני ויתרון תחרותי משמעותי.
כאשר לא נותר עוד מקור חיצוני ליצירת יתרון, ההון הפסיכולוגי מביא את החיפוש אחר היתרון אל הממלכה הפנימית – העולם המנטאלי. השאלה שיש לשאול כעת היא אם כן, "מי אתה?".
אז כמה 'פסיכולוגי' יש לך?
הון פסיכולוגי הוא ממד מדיד וכמית, הן ברמה הפרטנית והן ברמה הארגונית ומכיל בתוכו מספר מרכיבים המתייחסים ליכולות הכלה חיוביות ( Positive state capacities) של הפרט בארגון. יכולות אלה הן ברות פיתוח והעמקה ומאפשרות לעובד לנהל את עצמו ברמה הרגשית, בצורה יעילה ומועילה יותר. פיתוח של הון פסיכולוגי אצל עובדים מייצר התנהגויות כגון: יוזמה ויזמות, הירתמות עצמית למשימות מאתגרות, גמישות וחוסן בקבלת שינויים, יציבות מוטיבציונית, התמדה, הגברת היכולת ללמידה מטעויות ועוד (ועוד ועוד).
ברמה המערכתית, הגברה של ההון הפסיכולוגי בארגון, משפיעה לחיוב על מערכות יחסים, מייצרת מנהיגות אפקטיבית יותר, מעלה תוצאות בתחומים השפעתיים כגון שירות ומכירות, מקטין שחיקה ותחלופת עובדים ועוד.
ברמה האישית, מהווה ההון הפסיכולוגי, תשתית לפיתוח מדדי רווחה סובייקטיבית (Well Being) נוספים, משפיע על היכולת להשיג יעדים ומטרות אישיים, מגביר נוכחות של רגשות חיוביים ומאפשר לייצר מערכות יחסים אפקטיביות.
כיצד מפתחים הון פסיכולוגי חיובי?
ממש כמו כל סוג אחר של הון, אפשר לדמות את ההון הפסיכולוגי לחשבון הבנק הרגשי של האדם, כאשר ההבדל המרכזי הוא, שניתן בכל עת להפוך כל משיכה להפקדה. אפקט זה נוצר על ידי יצירת מודעות ומתן כלים להתמודדות חיובית עם המציאות.
חשוב לציין שאין מדובר ב- 'גישה חיובית' במובן הפשטני של המילה. הפסיכולוגיה החיובית אינה אומרת "תחשוב טוב – יהיה טוב", אלא "למד כיצד לחשוב, כיצד לנהל את רגשותיך וכיצד ניהול נכון שלהם, ייצר תוצאות טובות יותר עבורך".
כאשר ניגשים לרמה הארגונית, כדאי ראשית לבצע מיפוי של 'רשתות האנרגיה החיובית' בארגון, לזהות את הנכסים הקיימים ולפתח אותם על ידי סדנאות ייעודיות וליווי אישי.
מיקום אסטרטגי של 'נכסים חיוביים' יכול להשפיע לטובה על ביצועים בפרויקטים או ביחידות ארגוניות, שבהן רמת ההון הפסיכולוגי החיובי היא נמוכה ולהעלות את החוסן הכללי של הארגון.
*יובל קדן, הינו מנכ"ל חברת הייעוץ Giants Consulting, העוסקת בפיתוח ארגוני, תוך יישום מודלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית
