אנחנו חיים בעולם של הזמן ב- "On". טלפונים חכמים, מחשבים, הודעות דוא"ל ושיחות טלפון, גם אחרי שעות העבודה, ככך שלהתנתק מהעבודה הופך להיות קשה ומסובך.
זה נכון במיוחד עבור דור המילניום. למרות תפישות נפוצות כי מדובר בדור עובדים צעיר שמעדיף בילויים על פני עבודה ותומך מאוד באיזון חיי עבודה ובית, דווקא בני הדור הזה נמצאו כיותר מכורים לעבודה מאשר "צעירים פוחזים". האוריינטציה הטכנולוגית הגבוהה שלהם מביאה לכך שהם כל הזמן בודקים הודעות דוא"ל, סמס, הודעות קוליות, עדכונים ברשתות החברתיות, עד שעות הלילה המאוחרות או דבר ראשון כשהם מתעוררים בבוקר.
זה מעלה שאלה חדשה: האם חוסר האיזון בין עבודה לחיים הוא מעבר בריא? האם מוסר העבודה הגבוה של בני דור המילניום יכול לפגוע בעצמם? כדי לצמצם את חוסר האיזון הזה, ישנן כמה דרכים שבהן משאבי אנוש יכולים להתאים את הרגלי החיים הלא שוויוניים של בני דור המילניום, מבלי לפגוע באוטונומיה שלהם.
למה הם לא יכולים להפסיק לעבוד?!
ישנן שתי תיאוריות לגבי למה בני דור המילניום תמיד עובדים. חלק אומרים שזה בגלל החינוך שלהם, שבו הילדים היו כל הזמן עבדו לפי לוח הזמנים: בית ספר, שיעורים, חוגים, שיעורים פרטיים, ארוחת ערב, ושינה.
אחרים סבורים שזה בשל העיכוב שלהם בבניית משפחה. למעשה, רבים מבני דור המילניום עדיין מתגוררים עם הוריהם בסוף שנות ה -20. זה לא מתוך בחירה ברך כלל, אלא המציאות הכלכלית שמאלצת אותם לכך. המצב הכלכלי דוחף עובדים צעירים למשרות בשכר נמוך, יותר מהשכר בו ההורים שלהם התחילו. שלא לדבר על התשלומים ללימודים שלרב נמתחים הרבה לאחר סיום התואר.
בשל העיכוב לעזוב את בית הוריהם, בני דור המילניום פנויים לעבודה רבה יותר. הם לא יוצאים להקים משפחות משלהם, דבר שעשוי להגביל את שעות עבודתם במשרד.
כך בני הדור הזה מוצאים את עצמם במערבולת: חוסר חופש כלכלי וחופש אישי בשל היעדר תלויים, וטכנולוגיה המאפשרת גישה מיידית ותמידית לדואר אלקטרוני, לשרת העבודה ולמסרים של לקוחות או עמיתים לעבודה. לכן, אין זה מפתיע שהם אף פעם לא ממש "מעבירים שעון יציאה" בסוף היום.
דאגות בריאות
זה ידוע כי שחיקה בעבודה יכולה להזיק הן לבריאותו האישית של העובד והן לתפוקת הארגון.
קיים חשש גובר בקרב אנשי חינוך בריאותיים, כי הדורות הצעירים חווים חרדה רבה יותר מהוריהם.
הדבר מתייחס לעלייה ברמות הלחץ של דני דור המילניום להגדיל את האחריות במקום העבודה, ולאחר מכן לקבל החלטות רכש גדולות, בעיות בנישואין, והורות, ועוד.
זה יוצר דילמה ייחודית עבור הדור המכור לעבודה. שחיקה היא בוודאות גורם מייצר בעיות עבור ארגונים ועובדי מילניום. עבור העובדים, חשיפה מוגברת ללחץ עלולה להוביל לבעיות בריאותיות חמורות בהמשך הדרך. עבור הארגונים, זה עלול להוביל לימי מחלה רבים וחוסר מעורבות, כמו גם נטישת עובדים בסופו של דבר.
כיצד ניתן ליצור תרבות מונעת התמכרות?
מנהלים ואנשי משאבי אנוש שרואים התנהגות של "זמינות תמידית", בה העובדים בודקים הודעות דוא"ל כל הזמן ועובדים עד מאוחר, ותהליך השחיקה מתחיל להשפיע עליהם – יש להתערב ולמנוע זאת.
למרות שלכל חברה יש שאיפות שונות להצלחה ולתרבות החברה, ישנן דרכים אמיתיות לבניית סביבה תומכת באיזון בין חיי העבודה והבית, כגון איסור על חיבור למיילים ומענה להם לאחר שעות מסוימות.
