מגייסי עובדים ודיני עבודה
עובד פוטר לאחר קרוב ל-30 שנות ותק במקום העבודה, לאחר שנדרשו ממנו מטלות חדשות ושונות לחלוטין מאלה שביצע קודם לכן.
התובע הועסק בתפקיד עובד אחזקה בחברה לניהול בית כלל במשך 29 שנה. בשנת 2006 מונה מנהל חדש לחברה, ומאז התבקש לבצע מטלות חדשות שמעולם לא התבקש לבצען קודם לכן: ביצוע עבודות ניקיון במקום עובד קבלן שנעדר מהעבודה, צביעה של חזית הבניין ועוד. לאחר שסרב העובד לבצע את כל המשימות האלה, הוא פוטר מהחברה, תוך קבלת פיצויי פיטורין.
העובד הגיש תביעה נגד החברה באמצעות עורך הדין בר עוז. בתביעה נטען כי הוא פוטר בחוסר תום לב, משום שהוא התבקש לבצע עבודות חריגות מאוד מאלה שהיה רגיל לבצע במשך כל כך הרבה שנים. כמו כן נטען כי לא נערך לו שימוע לפני פיטורין.
מנגד טענה החברה (באמצעות עורך הדין בכור), כי החברה ביצעה לעובד מספר שימועים בנושא הפרות משמעת בעקבות אי ביצוע עבודתו, ולפיכך שילמה לו פיצויי פיטורין לפנים משורת הדין.
השופטת לאה גליקסמן קיבלה את טענות העובד, כאשר אמרה שלא מדובר בעברות משמעת. ישנם שינויים סבירים ולגיטימיים בתפקידו של עובד, קבעה, אך השינויים שנשרש מהעובד לעבור הנם בגדר הלא סביר, המגיע לחוסר תום לב מצד החברה המעסיקה. השופטת ציינה כי למעסיק בהחלט יש הזכות לדרוש מעובד לבצע משימות אחרות או לשנות סדרי עבודה או את חוזה העבודה. במקרה זה, קבעה, מדובר בשינוי שלא נחשב ללגיטימי ואינו מידתי, תוך הפרה של חובת תום הלב.
הוותק וגילו של העובד תרמו גם הם לפסק הדין. גילו מהווה קושי במציאת עבודה, ואכן הוא מצא רק כעבור שנתיים. על כן נפסקו לטובתו פיצויים מוגדלים, בגובה של 18 משכורות. בנוסף חויבה החברה לשלם לו פיצוי של 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש.
