הדרכה ותקציב
ארגונים מעולם לא מיהרו 'לשפוך' כספים על הדרכות. בתקופת המיתון, כאשר כולם ניסו להדק את החגורה עד כמה שניתן, אחד התחומים שנפגעו קשות היה מערך ההדרכה. ההסתכלות של הארגון על הדרכה כעל nice to have ולא כעל must – באה לידי ביטוי באופן ברור במרוצת ארבע השנים האחרונות. אך האם זו הייתה טעות?
בכנס ההדרכה השנתי תוכלו ללמוד על הדרכה אפקטיבית. לחצו כאן לפרטים
ממאמר שפירסמה חברת McDowell עולה כי ישנם ארבעה סוגים של הדרכה שאסור לארגון לוותר עליהם בשום פנים ואופן, ללא כל קשר למצב במשק ו/או לחוסנו הכלכלי של הארגון:
- הדרכות עובדים ומנהלים בנושא אפליה והטרדה מינית במקום העבודה: במהלך המיתון, כאשר הארגון קיצץ עד כמה שניתן בתקציבי הדרכה ובפרט בהדרכות עובדים ומנהלים כלליות (שאינן קשורות ישירות ליעדים העסקיים של הארגון), נרשמה עלייה משמעותית במספר התלונות שהגושו על ידי עובדים כנגד המעסיקים.
- הדרכות עובדים ומנהלים למניעת אלימות במקום העבודה: המשבר הכלכלי העלה את רמת הלחץ, החרדות ויחד עם זאת את רמת האלימות במקום העבודה. בין מסיבות שקשורות בארגון (פיטורים, קיצוצים, לחץ גדול יותר מצד ההנהלה וכיו"ב) ובין מסיבות שאינן קשורות ישירות לעבודה (כגון עליה ביוקר המחיה, פיטורים של בן/בת הזוג וכיו"ב), רמת האלימות בתוך הארגון עלתה. רק לדוגמה, בשנת 2007, בתקופת טרום המשבר, נרשמו בארה"ב 196 מקרים של התאבדות במקום העבודה או התאבדות של עובדים מסיבות הקשורות לעבודה workplace suicides (סיבות כגון: מתח, חרדות, קונפליקטים עם עמיתים או לקוחות, חשש מפני פיטורים וכיו"ב). בשנת 2008, עם תחילת המיתון, נרשמו 250 מקרים של התאבדות בגלל עבודה. מדובר על עליה חדה בשיעור של 28%. אלימות במקום העבודה הפכה תופעה שכיחה יותר ויותר והיא מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים להתפטרות/פיטורי עובדים וכן מהווה בסיס לתביעות שמגישים עובדים כנגד המעסיקים וכן בני/בנות זוגם ובני משפחתם של עובדים אשר נפגעים (פיזית, מינית או נפשית) בעקבות מקרים של אלימות בעבודה.
- הדרכות בנושא דיני עבודה: שנות המיתון היוו שיא במדינות רבות של תביעות מצד עובדים כנגד המעסיקים על פגיעה בזכויות ובפרט בזכויות יסוד. תביעות מרובות הוגשו לבתי המשפט שבבסיסן טענה לשכר נמוך משכר המינימום, אי תשלום בעבור שעות נוספות, טענות לתהליך פיטורים פסול או לפיטורים משיקולים זרים וכיו"ב.
- הדרכות עובדים ומנהלים בנושאי אתיקה ודפוסי התנהגות בעבודה: ארבעת השנים האחרונות זימנו לא רק עובדים אלא גם מעסיקים לכותלי בתי המשפט בתפקיד הצד התובע. מעסיקים רבים תבעו את העובדים שלהם על התנהגות לא אתית, בין היתר גם במסגרת הרשת החברתית. גניבת סודות מסחריים, פגיעה בקניין רוחני, פגיעה בשמו הטוב של הארגון ו/או של העובד ועוד, כל אלה היוו חומרי בסיס לתביעות משפטיות חדשות לבקרים.
הדרכת עובדים מעולם לא נועדה 'לבזבז' לארגון כסף. היא תמיד הייתה מושתתת על צרכים של הארגון בידע, כישורים, מיומנויות ומסוגלויות כנגד הצרכים של הארגון. ואולם בעתות מצוקה הארגון ויתר על ערוצי הדרכה עיקריים, ארבע סוגי ההדרכות הללו הינן קריטיות לארגון בהיבט הכלכלי והערכי ולכן אין לוותר עליהן.
ארגון שלא ידריך את מנהליו, על בסיס קבוע, לפעול על פי חוקי העבודה והסטנדרטים הנהוגים בתחום יחסי עובד-מעביד במדינתו, חושף את עצמו לתביעות משפטיות שיכולות לגרור אותו להפסדים של אלפי ואף מיליוני דולרים. אותו כנ"ל לגבי הדרכות למניעת הטרדה מינית, מניעת אפליה, מניעת אלימות ועבודה על פי קוד אתי (כללי אתיקה).
כאשר עוקבים מקרוב אחר התביעות המשפטיות שבפניהן הארגונים חשפו את עצמם במהלך ארבע השנים האחרונות, רואים בבירור כי סוגי ההדרכות הללו הן קריטיות לארגון וגם אם הן מחייבות השקעה (בעיקר שעות עבודה ולעתים אף יועצים חיצוניים מומחים), הרי שזו השקעה משתלמת שכן הסיכון יכול לעלות לארגון במאות ואף באלפי אחוזים יותר.
כנס ההדרכה השנתי – לפרטים והרשמה לחצו כאן
