הגירה חיובית של כוח אדם

הגירה חיובית של כוח אדם

במונחים של משאבי אנוש ישראל מתאפיינת בכך שמהגר אליה כוח עבודה זול במספרים גדולים ובכך שעוזב אותה כוח עבודה איכותי בכמות גוברת. האו"ם מציע פתרונות לשינויים הדמוגרפיים בעולם

שיתוף
כוח עבודה

כוח עבודה

בישראל לא ממש יודעים איך להתמודד עם הפליטים המגיעים מדרום. אבל גם לפני הגעתם של האנשים הרבים שעשו לכאן את הדרך מאריתריאה ודרפור, המדינה נדרשה לשאלת המשך המדיניות הנוגעת למהגרי העבודה שבאו לכאן ממדינות באירופה, מזרח אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. זאת אינה שאלה פשוטה, בין היתר בגלל אפיונה של ישראל כמדינת לאום אתנית וגם בגלל גודלה הזעיר. בעוד שרי הפנים האחרונים בחרו להתייחס אל המהגרים כאל בעיה ואפילו סכנה, באו"ם דווקא חושבים שהם נכס לכלכלה.

ועידת האו"ם לענייני אוכלוסייה ופיתוח שהתכנסה באפריל קראה לקהילה הבינלאומית לתפוס את ההזדמנויות לצמיחה כלכלית וחברתית שנוצרות תודות ל"שינויים דמוגרפיים" כתוצאה מהגירה גלובלית. "הגירה היא עובדת חיים בעולמנו ההופך ונעשה יותר ויותר גלובלי," אמר מזכיר האו"ם באן קי-מון. "זאת אינה שאלה של האם לעצור את תנועת האנשים החוצים את הגבולות. השאלה היא איך אנו מתכוננים לתנועות כאלה ומפיקים מהם את המרב."

על פי הדוח האחרון של מזכ"ל האו"ם, מספר המהגרים ברחבי העולם עלה מ-155 מיליון ב-1990 ל-214 מיליון ב-2010, ונתון זה אינו כולל הגירה פנימית של אנשים בתוך מדינותיהם, שבה המספרים גדולים יותר. הגורמים העיקריים המביאים להגירה הם שינויים בתנאים החברתיים-כלכליים, סכסוכים, הידרדרות סביבתית, גידול בסחר בבני אדם וחיבורים והיפרדויות של מדינות. כל הנושאים האלה משפיעים בבירור על תנועת האוכלוסייה גם בישראל. לדוגמה, בברלין לבדה, על פי הערכות שונות, שוהים על בסיס קבוע כ-15,000 ישראלים שבחרו לעקור למדינה שבה חוקי עבודה מתקדמים ויוקר מחייה נמוך יותר מאשר במולדת, בעוד שינויים אקולוגיים ומדיניים באפריקה מביאים לכאן פליטים, וברקע פועלים ללא הרף סוחרי אדם בחסות החוק או לא בחסות החוק שמייבאים כוח עבודה זול לחקלאות, בניין, סיעוד ולמרבה הצער גם לזנות.

נושא רגיש

לאור המספר הגדל של מהגרים בינלאומיים, באן קי-מון פנה אל הקהילה הגלובלית בבקשה לדבוק ב"חמש מטרות מפתח" על מנת לפתור את מה שהוא תיאר כ"נושא סבוך הדורש מענה מקיף." באן הדגיש כמה נקודות:

  • הצורך בערוצי הגירה חוקיים ובטוחים.
  • התאמה בין מדיניויות ההגירה לבין הדרישות בשוקי העבודה.
  • טיפול בבעיותיהם של מהגרים חסרי מעמד חוקי.
  • קידום השתלבות בחברות המארחות.
  • קידום מה שמכונה חזרה או הגירה מעגלית שמאפשרת למהגרים לשוב אל בתיהם בזמן הנכון.

באן התייחס לבעיות הרלוונטיות לישראל (ולמדינות נוספות) ואמר שבמקרים רבים הגירה היא נושא רגיש. הוא הצביע על כך שמדינות קטנות נוטות להיפגע כאשר אנשים מוכשרים עוזבים אותן. אך הוא ציין גם שהן נהנות מהזרמת כסף זר בעוד ארצות היעד נהנות מכוח עבודה שהן זקוקות לו ומצמיחה כלכלית.

"התגובה הטובה ביותר למגמות באוכלוסייה היא להטמיע את תוכנית ועידת קהיר לאוכלוסייה ופיתוח [שנוסחה על ידי קרן האו"ם לאוכלוסין ב-1994], שכוללת העצמת נשים, אפשור גישה לכל האנשים לטיפולי פוריות וחינוך הדור הבא." על פי קרן האו"ם לאוכלוסייה עיקר התוכנית הוא "חזון חדש ונועז בנוגע ליחסי הגומלין שבין אוכלוסין, פיתוח ורווחתו של הפרט".

למאמרים נוספים בנושאי כח אדם

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה