בינה מלאכותית
בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה חדה בביקוש לבעלי הכשרה וכישורים בתחומי בינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה ומדעי הנתונים וכבר כיום עולה הביקוש על ההיצע בתחום – מסקנות אלו עולות מחלקו הראשון של דו"ח מקיף של המועצה הלאומית למו"פ של משרד המדע שהכין מוסד שמואל נאמן ואשר מפורסם היום. הדו"ח ממליץ לנקוט צעדים להגדלת ההיצע בהקדם, כדי שלא תיגרם פגיעה לכלכלה וליכולת של ישראל להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחומים אלו.
לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "משרד המדע והטכנולוגיה כבר הבין את החשיבות האסטרטגית של בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה לעתידה של מדינת ישראל ומקדם תשתית מקצועית ומחקרית בהשקעה כוללת של 40 מיליון ש"ח במלגות ובמענקי מחקר לתחומים אלו".
מהדו"ח, שאת הכנתו הובילה ד"ר דפנה גץ וצוות חוקרים, עולה כי בישראל פעילים כ-270 חוקרים בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה. חוקרים מישראל פרסמו כ-390 פרסומים אקדמיים בשנה האחרונה וכ-2,440 פרסומים בחמש השנים האחרונות. בסוף 2017 פעלו בסקטור הפרטי בישראל בתחומים אלה כ-900 חברות.
על פי הדו"ח, בתחום מדעי הנתונים חלה בשנים האחרונות עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לבעלי תארים עם ידע בתחום. הדו"ח קובע כי הביקוש צפוי לגדול משמעותית, דווקא אצל חברות שאינן חברות טכנולוגיה, שיזדקקו להבנה בתחום נתוני-עתק לצורך קבלת החלטות מבוססות נתונים. בין התפקידים להם צפוי ביקוש: מדעני מידע, הנדסת נתונים, תכנון, טיפול ובקרת נתונים, אנליזה ועוד.
בתחום הבינה המלאכותית מראה הדו"ח כי הביקוש לכוח אדם מיומן עולה משמעותית על ההיצע כבר היום וכתוצאה מכך המשכורות המשולמות למתכנתים מגיעות לכ-33 אלף ₪ לחודש בישראל, ובארה"ב לכ-40 אלף דולר לחודש. לפי ההערכות, חסרים כיום בישראל לפחות 400 מהנדסים למשרות הליבה בתחום. המחסור נובע, בין השאר, מכך שנדרשת התמחות ספציפית המשלבת מספר דיסציפלינות.
הדו"ח ממליץ על פעילות להגדלת מספר תלמידי המחקר כדי לתת מענה לצורכי התעשייה וליצירת הדורות הבאים של החוקרים באקדמיה, במיוחד לאור התחרות עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל.
גם בתחום הרובוטיקה צפוי הביקוש לעובדים לגדול ככל שתואץ כניסת האוטומציה לתעשייה והטכנולוגיה של רובוטים שמשרתים אנשים תגיע לבגרות. מאחר שמדובר בטכנולוגיה בין-תחומית, בנוסף למהנדסי תוכנה, עיבוד אותות, וכו', צפוי שיזדקקו גם לבעלי מקצוע תומכים כגון פסיכולוגים, רופאים, אנשי אתיקה וסוציולוגים.
לדברי ד"ר דפנה גץ, "בוגרי מדעי החברה והרוח יזדקקו להבנה בסיסית של המונחים והאפשרויות הגלומות בנתוני עתק, כדי להשתלב בעולם העבודה והמחקר בעתיד".
לדברי ד"ר ניל נמיר מהמועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, "בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה ישפיעו על כל תחומי חיינו ויזעזעו את שוק העבודה. ההכשרה של כוח אדם איכותי בתחומים אלו, כבר משלב בית הספר, הוא צעד ראשון שישראל צריכה לעשות כדי להיות אחת המובילות במהפכה הזו. המהפכה תקרה מהר יותר ממה שאנחנו משערים".
הדו"ח מעלה מספר ממצאים נוספים בנושא הון אנושי והכשרות, ובהם:
בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה יש בחלק מהחברות ביקוש לבוגרי תואר ראשון עם הבנה בסיסית בבינה מלאכותית וידע בכלים שימושיים לתפקידי פיתוח, שאינם תפקידי מחקר.
קיים ביקוש גדול בתעשייה לבוגרי תארים מחקריים בתחומי הבינה המלאכותית. מדובר בנושאים שהמחקר בהם גם בתעשייה דורש בסיס מדעי רחב.
מספר הסטודנטים המבקשים היום לעשות תארים מחקריים עולה במחלקות מסוימות בחלק מהאוניברסיטאות על יכולתם של המנחים לקבל סטודנטים, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית. גידול בביקוש בתעשייה לסטודנטים בתואר ראשון עלול להקטין את מספר הסטודנטים המעוניינים להמשיך לתארים מתקדמים.
הדו"ח מציין כי לאחרונה קבעו מדינות רבות אסטרטגיה מקיפה לנושא ומפנים אליו משאבים משמעותיים.
בישראל מתגבש בתקופה זו צוות עבודה בראשות פרופ' יצחק בן ישראל לבחינת אסטרטגיה בנושאי הדו"ח. הדו"ח שסוקר את המצב בישראל ובמדינות מובילות בעולם מהווה חומר רקע להתוויית אסטרטגיה לאומית בנושא.
