מוותרת על המיליונים. דירקטוריון בנק לאומי אישר אמש (ב') את בקשתה של גליה מאור, מנכ"ל הבנק היוצאת, לוותר על מה שמכונה "מצנח הזהב" שליווה את פרישתה. כלומר, הארכת תקופת הצינון שלה ל-24 חודשים, תמורת תגמול נאה של 3.25 מיליון שקל. מאור תקבל 218 אלף שקל בחודש בעבור חצי שנת צינון בלבד.
לפני כחודש ביקש דירקטוריון לאומי ממאור להתחייב שלא לכהן ולא לתת שירותים לבנקים ישראלים מתחרים או לשלוחותיהם בחו"ל, במשך השנתיים הקרובות. זאת במקום חצי שנה בלבד שנקבעה בחוזה ההעסקה שלה למפרע ובתמורה לתשלום הנ"ל.
הנושא עורר ביקורת ציבורית ועסקית, שהסבו מורת רוח למאור ומכאן בקשתה לבטל את ההסדר מול הבנק. בפנייתה ליו"ר הדירקטוריון, דוד ברודט, ציינה כי בעקבות הביקורת, בדיעבד, שעורר הנושא והתגובות שפגעו בשמה הטוב, היא מבקשת שהדירקטוריון יוותר על ההסכמה בין הצדדים להארכת תקופת הצינון ואילו היא תוותר על התגמול המדובר.
ב-1 במאי נכנסה לנעליה של מאור המנכ"ל החדשה ואשת אמונה, רקפת רוסק-עמינח, בתום שמונה שנות עבודה בבנק. קודם לכן הייתה רוסק-עמינח משנה למנכ"ל, חברת הנהלה וראש החטיבה העסקית.
שכרה של עמינח יהיה 180 אלף שקלים – כ-20% נמוך יותר משכרה קודמתה. היה ותתפטר מתפקידה בבנק לאחר 15 שנות ותק לפחות, תהיה זכאית לפיצויים בסך 200% ממשכורתה החודשים האחרונה, כפול מספר שנות עבודתה בבנק בתוספת הפרשות לתגמולים.
במידה ותפוטר לפני הגעתה לוותק של 15 שנים בבנק, תהיה המנכ"ל החדשה זכאית לפיצויי פיטורין השווים ל-250% ממשכורתה החודשית האחרונה כפול מספר שנות עבודתה בבנק. אם תפוטר לאחר מכן, תוכל לבחור בין פיצויי פיטורין של 200% ממשכורתה החודשית כפול מספר שנות עבודתה בבנק, לבין קצבת פרישה מיידית מן הבנק.
