מאז אסון הכרמל, נציבות הכבאות וההצלה בישראל מתנוססת בכותרות. מחסור בכוח אדם ומחסור בציוד הן חלק מהטענות שהוגשו נגד שר הפנים, אלי ישי, ורפורמה היא חלק גדול מהפתרון לשיפור מערך הכבאות. הרפורמה עליה החליטה הממשלה תוביל שינוי במבנה מערך הכבאות: כיום מערך הכבאות נחלק ל-20 איגודי ערים הכפופים לרשויות המקומיות, ולאחר הרפורמה היא תהיה כפופה למדינה, ותהיה בעלת מטה ארצי אחד.
שיקו (ישעיהו) בר-דוב, סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש של נציבות הכבאות וההצלה, מגלה בראיון לפורטל HRus כי המחסור בכבאים – "לוחמי אש" בז'רגון הנציבות, נבע ממחסור בתקציבים, ולא מקשיים בגיוס. "לוחמי אש היא המשרה הנדרשת ביותר בנציבות. מתוך 2,200 עובדים, 1,650 הם לוחמי אש, ו-200 עובדים ממונים על תחום מניעת דליקות. רק בשנה האחרונה קיבלנו 4,000 קורות חיים, וגייסנו כבר 246 לוחמים חדשים. 70 מהם נמצאים עדיין בהכשרה".
מאז אסון הכרמל לא חלה ירידה בפנייה של מועמדים לתפקיד כה מסוכן?
"בפירוש לא, יש ביקוש גדול לעבודה וזה בולט לפי כמות קורות החיים שמגיעים אלינו. אנשים רוצים להיות שותפים בהצלת חיי אדם, והמערכת פתוחה לקבל אותם. בנוסף, מועמדים לעבודה רואים את היתרונות של ארגון כזה שיהפוך לארצי, ארגון בעל מערכת מסודרת ומקצועית והם רוצים להיות שותפים בו".
אצלנו מוטיבציה ועבודת צוות הן לא ססמאות
בר-דוב (50), נשוי+3, הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה, והחל את דרכו לפני 20 שנה בשירות המדינה בהנהלת בתי המשפט בתפקיד סגן הממונה על התקציבים וההדרכה. בתפקידו האחרון בהנהלת בתי המשפט שימש כראש אגף התקציבים. גם במסגרת תפקיד זה עסק במשאבי אנוש – כשהוביל שינויים ארגוניים, תהליכי פיתוח ארגוני והדרכה. לאחר מכן המשיך לתפקיד סמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים, בו היה ממונה גם על הדרכה ופיתוח מסלולי קידום לעובדי הרשות. לפני שנה נחת בנציבות הכבאות וההצלה. בתפקידו הנוכחי, פרט למשאבי אנוש, הוא ממונה על תקציבים לוגיסטיקה ומחשוב.
מהו האתגר העיקרי העומד בפני מנהל משאבי אנוש בנציבות הכבאות וההצלה?
"כיום האתגר המרכזי הוא השינוי הארגוני: להפוך את 24 האיגודים העצמאיים שפועלים במסגרת הרשויות המקומיות לרשות ארצית, וזה אומר גם לשנות תרבות ארגונית. אם כיום כל איגוד עובד באופן עצמאי, כיום נצטרך ליצור אחידות בעבודה בכל הנקודות שיהיו פזורות בארץ. יחד עם זאת, חייבים לשמר את העובדים הקיימים, ולדאוג שיישארו בעבודה ויזרמו עם השינוי הזה. בנוסף, להמשיך לגייס כוח אדם, לדאוג שיהיה מספיק ציוד. לאחרונה הוחלט גם לבצע שינוי בביגוד של לוחמי האש, כולל סוגי הבד, כדי שיהיה נוח יותר. וכל זה – תחת אש, כדי שנוכל להמשיך ולכבות שריפות בעת הצורך ולתת לאזרח את השירות הטוב ביותר".
אילו אנשים מתאימים לתפקיד לוחמי אש?
"מהות התפקיד הוא להציל נפש, לטפל בחומרים מסוכנים, להשתתף במצבי חירום. הרבה מהתפקיד הזה זו מוטיבציה גבוהה והבנה שאנחנו עוסקים בתפקיד מאוד מסוכן. כשפורצת שריפה אנשים צריכים לברוח ממנה והתפקיד שלנו הוא להיכנס. אז נדרשים בעלי כושר, בעלי מוטיבציה, ובעלי ראש פתוח. זה דורש הבנה שאצלנו עבודת צוות זו לא ססמה. עבודת צוות שמייעלת את העבודה שתחסוך זמן – תציל חיים, כי במצב חירום עובד אחד צריך לפתוח את המים, והשני יפתח את הסולם. יחד עם זאת, תחת לחת כזה נדרשת יכולת לקבל מרות והוראות.
"תנאי הקבלה לתפקיד הם 12 שנות לימוד, מועמדים מעל גיל 20 וללא עבר פלילי. מגיעים אלינו מועמדים מכל קשת האוכלוסייה, רבים מהם בעלי רקע קרבי ורבים מהם אקדמאים. בהזדמנות זו אנחנו בוחנים גם יכולת ניהולית ופיקודית, ומיד לאחר יום המיון במכון אני מסמן לעצמי את המועמדים הפוטנציאליים שיוכלו להתפתח בתוך הארגון".
באילו אמצעים אתם מגייסים עובדים לתפקיד כזה ומה כולל תהליך הגיוס?
"אנו מפרסמים מודעות דרושים בעיתונות היומית, באתרי האינטרנט, נעזרים בנציבות שירות המדינה ובאתר האינטרנט שלנו. תהליך הגיוס הוא ארוך:
"השלב הראשון כולל בדיקת הטפסים שמוגשים לנו על ידי המועמדים, ובדיקת תנאי הסף ההכרחיים לתפקיד. לאחר הסינון המועמדים מוזמנים ליום גיבוש הכולל מבחני כושר, מבחני אומץ, במהלכם הם מטפסים על סולמות ונבחנים האם יש להם פחד מגבהים והאם יש להם יכולות טכניות.
"העוברים את יום הגיבוש עוברים יום שלם במכון מיון, במהלכו נבדקות יכולות קוגניטיביות, עבודת צוות, תפקוד במצבי לחץ.
"השלב השלישי כולל בדיקות רפואיות, ולבסוף ראיון אישי עם מפקדים במערך הכבאות ובהשתתפות איש משאבי אנוש. מי שעובר את כל התהליכים עובר קורס שבו הוא מוכשר להיות לוחם אש".
איך מגייסים עובדים מ"דור ה-Y", היושבים כל היום מול המחשב? האם מרגישים את פערי הדורות?
"אני לא רואה בעיה עם דור ה-Y. יש לנו הרבה טכנולוגיות חדישות שיכולות להתאים מצוין לדור הזה, כמו מערכות משוכללות לקבלת הדיווחים, מערכות לזיהוי מיקום הכבאיות ועוד. יחד עם זאת, הם כן יוצאים לשטח ומתאמנים. צריך לתת להם את האתגרים לאן להגיע ואנשים נרתמים ועושים את העבודה".
האם הם רואים את העבודה כקריירה או כעבודה זמנית?
"הם רואים את העבודה כקריירה, כי תהליך המיון הוא מאוד ארוך ומסלולי ההכשרה קשים ומסובכים. האתגר והמוטיבציה של העובד צריכה להיות גבוהה מאוד, כזו שתואמת את מסלול החיים שלו. במילים אחרות, מי שהצלת חיים היא בדם שלו יבוא ויישאר בנציבות הכבאות".
אילו פעולות אתם עושים לצורך שימור עובדים?
"אנו אף פעם לא נחים על זרי דפנה. יש הרבה פעילויות רווחה, הנערכות גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית. דוגמה לפעילות רווחה היא יום הכבאי, במסגרתו נערכת מין אולימפיאדה של כוחות הביטחון. כמו כן מתקיימות שיחות אישיות, הדרכות, הכשרות ובניית מסלולי קידום. כיום לוחמי האש עובדים במשמרות של 24 שעות ולאחר מכן 48 שעות הם נחים בבית, ואני יכול לספר שלמרות זאת, רבים מהם מקדישים הרבה מעבר לשעות העבודה שלהם לפעילויות של פיתוח המערך. יש הרבה עובדים מורעלים של הכבאות. מעצם זה שאתה יושב במשמרת 24 שעות, זו משפחה וזו לא קלישאה. אתה יושב עם השותף שלך לעבודה, אוכל אתו ובזמן אירוע אתה סומך עליו שגם יציל את החיים שלך. זה מגבש מאוד".
האם יש גם נשים בתפקיד לוחמות אש?
"יש לנו 15 לוחמות אש ועוד שתיים שנמצאות בעיצומו של קורס ההכשרה. בקורס האחרון סיימו גם שתי מפקדות צוותים, שגויסו לכבאות לפני 9 שנים. חשוב לי לציין שהצלת חיים זה תפקיד מקצועי והנשים שעובדות כאן לא מבקשות הקלות והנחות, הן משתלבות ועושות את העבודה בצורה הטובה ביותר. אני מקווה לראות בעתיד נשים שיצטרפו גם לקורס קצינים מבצעיים".
