ארגונים שמגלים שעובד שלהם גנב מהם, או מלקוחותיו שלהם, או שביצע עבירה פלילית אחרת במהלך עבודתו בארגון, מופתעים פעמים רבות מאוד לגלות כי הם לא יכולים לפטר את העובד באופן מיידי וללא שימוע או הודעה מוקדמת, וכי בנוסף, עליהם לשלם לו גם פיצויי פיטורים.
כבר קרה לא אחת, שעובדים שגנבו, לקחו שוחד מלקוחות, פגעו במתכוון ברכוש החברה או ביצעו עבירות פליליות אחרות, תוך ניצול תפקידם בארגון, תבעו את הארגון שפיטר אותם בגין פיטורים שלא כדין.
וכבר קרה לא אחת שבית הדין לעבודה פסק כי על הארגון לשלם להם פיצויי פיטורים.
יתרה מכך, קרו מקרים בהם בית הדין לעבודה אף הטיל על הארגון לשלם לעובדים שעברו עבירות פליליות, בהן עבירות חמורות, גם פיצוי על פיטורים שלא כדין, פיצוי בשל היעדר הודעה מוקדמת (של כחודש מראש), פיצוי בשל שימוע שלא כדין ועוד פיצויים בגין זכויות קוגנטיות.
אין זה מקרה שכך פוסקים בתי הדין לעבודה. החוק דורש שארגון שמפטר עובד, גם מסיבה של עבירה פלילית כנגד הארגון, יחוייב לשלם לו פיצויי פיטורים ואת כל זכויותיו הקוגנטיות.
על פי אותו חוק, הטיפול בעובד שגנב או עבר עבירה אחרת, צריך להיות על ידי הגשת תלונה במשטרה בגין העבירות.
אלא שתלונה במשטרה במקרים רבים אינה מועילה במידה הנדרשת, כלומר היא לא מאפשרת לפצות את המעסיק על הנזק שנגרם לו.
כך יוצא שהחוק המגן על זכויותיו של עובד עבריין, למעשה הופך את העבירה הפלילית של עובדים כנגד הארגון למשתלמת.
מדוע? משום שעובד שרוצה לעזוב את מקום העבודה, וגם לקבל פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ועוד, יכול פשוט לגנוב מהארגון.
הגניבה לא חייבת להיות בהיקפי ענק. מספיק שיבצע עבירה קלה יחסית, כדי שיפטרו אותו עם פיצויים.
במקרה שהארגון ימצא את הזמן להתעסק עם כל מה שנדרש כדי להגיש תלונה במשטרה ולהמתין עד שתטופל (בהנחה שבסופו של דבר הוא לא יקבל הודעה על היעדר עניין לציבור), יתכן שהעובד יקבל עונש כלשהו.
אבל כאמור, הערך הכספי של הנזק שנגרם למעסיק כתוצאה מהעבירה – בדרך כלל לא יוחזר (לפחות ברובו).
ולמרות כל זאת, מתברר שלגבי פיצויי הפיטורים יש לפעמים גם מקרים יוצאים מהכלל.
במקרה מסוים אישר בית הדין לעבודה למעסיק לשלול פיצויי פיטורים מעובד שגנב מהלקוח של אותה חברה, ופוטר לאחר שהודה במעשים.
עם זאת, הטיל בית הדין לעבודה על המעסיק לשלם לעובד פיצויים בשל פיטורים ללא שימוע ואי הודעה על תנאי ההעסקה.
פרטי המקרה: העובד עבד עבור חברה שמספקת מוצרי מזון לחברות אחרות. העובד הספציפי במקרה זה, פוטר לאחר שהודה כי בכמה מקרים נהג לגנוב, במהלך הובלת מוצרי המזון, חלק ממוצרי המזון שהיו אמורים להשלח לחברה שהינה לקוחה של המעסיק שלו.
כתוצאה מכך נאלץ המעסיק לשלם ללקוח פיצויים בסכום גבוה. המעסיק הגיש תביעה כנגד העובד בגין עבירות אלה.
העובד, מצידו, הגיש תביעה נגדית כנגד המעסיק, בה דרש לקבל כמה זכויות שלא שולמו לו, בהן פיצויי פיטורים, פיצויים עבור אי עריכת שימוע, הודעה על תנאי ההעסקה, שעות נוספות ועוד.
בית הדין לעבודה קיבל את התביעה העיקרית של המעסיק, ופסק כי העובד אכן ביצע מעשים חמורים.
ראשית, הגניבה עצמה היתה בהיקפים גדולים, משום שהעובד שגנב, מכר את המוצרים שנגנבו. שנית, הגניבה היוותה מעילה חמורה באמון שנתן בו המעסיק.
לאור כל זאת, פסק בית הדין לעבודה כי העובד לא יקבל פיצויי פיטורים. בנוסף, הטיל בית הדין לעבודה על העובד לשלם למעסיק 500 שקלים בגלל קנסות שהמעסיק נאלץ לשלם בשל עבירות תנועה שביצע העובד. (לא מדובר בהחזר סכום הפיצוי שנאלץ המעסיק לשלם ללקוח).
עם זאת, הטיל בית הדין לעבודה על המעסיק לשלם לעובד סכום כולל של 7,500 שקלים בשל אי עריכת שימוע כדין, והיעדר הודעה על תנאי העסקתו. כמו כן חוייב העובד לשעבר לשלם למעסיק הוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקלים.
