המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 העלתה על סדר היום הציבורי, בין השאר, את נושא זמינות סידורי ההשגחה לילדים קטנים ואת הסוגיה של חלוקת נטל מימון ההשגחה בין משקי הבית למגזר הציבורי.
דו"ח ועדת טרכטנברג (הוועדה לשינוי כלכלי חברתי) אשר התייחס לנושא זה, כלל המלצה להנהגת יום לימודים ארוך לילדים בגילאי 3-9. השיקולים להכיל את הסוגיה הזו בדו"ח היו אמנם בראש ובראשונה פדגוגיים אולם ישנה התייחסות ברורה לעלות הכספית הגבוהה של סידורים להשגחה על הילדים, עלות המגבילה ההורים ומצמצמת את היצע העבודה שלהם – ובפרט של אלו שכושר השתכרותם נמוך יחסית מלכתחילה. מכאן עולה כי סבסוד ממשלתי משמש כלי ייעודי לעידוד השתתפות אימהות בכוח העבודה.
הקשר בין יוקר סידורי ההשגחה על ילדים מתחת לגיל בית הספר ובמסגרות חינוך שאינן חובה, לבין היצע העבודה של ההורים, נבחן באופן נרחב בספרות האמפירית, אולם הקשר בין היצע העבודה של ההורים לילדים בבית הספר לבין הוצאות סידורי ההשגחה על ילדיהם כמעט שלא נחקר והמידע בנושא דל.
מחקר שערך גל ישורון מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נועד לבחון את ההשפעות של החלת יום לימודים ארוך בבתי ספר יסודיים בישראל – על היצע העבודה של אימהות.
בינואר 1998 החל יישום הדרגתי של 'חוק יום חינוך ארוך' ולימודי העשרה, בבתי הפר היסודיים נבחרים ברחבי הארץ, עם התמקדות באזורים בהם התלמידים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. החלת החוק החלה בהארכת יום הלימודים בפועל בכשעה וחצי בממוצע כמדי יום. באמצע שנות האלפיים, כחמישית מהתלמידים זכו לקחת חלק בתכנית יום חינוך ארוך ועלות הפרויקט הגיע לכ-300 מיליוני ₪ בשנה.
במחקרו השווה ישורון את השינויים בהיצע העבודה של אימהות בישובים בהם הונהג יום חינוך ארוך לשינויים בהיצע העבודה של אימהות בעלות מאפיינים דומים, רק מישובים שבהם לא הונהג יום חנוך ארוך.
תוצאות המחקר מצביעות על היעדר קשר מובהק בין הארכת יום הלימודים לבין ההסתברות להשתתפות של אימהות בכוח העבודה, הן בהיבט של תעסוקתן באופן כללי והן בהיבט של היקף שעות העבודה השבועיות. לכך ניתן להציע מספר הסברים:
- הארכה קצרה מדי של יום הלימודים, אשר אין ביכולתה כדי לאפשר לאימהות עובדות לעבור ממשרה חלקית למתכונת של משרה מלאה.
- אי יישום יום חינוך ארוך במשך אחד מימי העבודה (א' עד ה') והיעדר הלימה בין החופשות בבתי הספר לבין אלו הנהוגות במשק.
- תתכן גם השפעה של קשיים מתודולוגיים ובכללם מיעוט נסקרות הכלולות באוכלוסיית המחקר, שילדיהן זכו לקחת חלק בתכנית יום חינוך ארוך.
