האם המעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, כאשר יום ראשון הינו היום החופשי הנוסף (כלומר סוף השבוע הוא מיום שישי עד יום ראשון), הינו שינוי מועיל ורצוי, או שיש להעדיף את האופציה שבשלב ראשון, המשק כולו יעבור לחמישה ימי עבודה בלבד. כלומר, לא יהיו עוד חברות או מוסדות ציבוריים שיעבדו ששה ימים בשבוע.
זו הסוגייה שטורדת בתקופה האחרונה ארגונים רבים. סוגיות נוספות בהקשר זה הן: לאחר שהמשק יעבור לשבוע עבודה של ארבעה ימים, האם יש להוסיף שעות עבודה בכל אחד מארבעה ימי העבודה, האם להפחית בשכר העובדים, כמה שעות נוספות ניתן להתיר למעסיקים להעסיק בהן את העובדים וסוגיות נוספות שקשורות לדיני עבודה.
הרעיון המרכזי מאחורי הרעיון לעבור לארבעה ימי עבודה, הוא להתמודד טוב יותר עם שחיקת העובדים והמוטיבציה שלהם, כמו גם עם רצונם באיזון טוב יותר בין חיים אישיים לעבודה.
רבות מדובר על רמות השחיקה הגבוהות של העובדים, על רמות הסטרס שלהם בעבודה ועל הנזקים שזה גורם לעובדים עצמם ולארגון כולו.
סוגיות אלה נדונות בהרחבה בכל העולם המערבי ולאחרונה גם בדרום מזרח אסיה. כתוצאה מכך כבר דנים במדינות שונות על צמצום נוסף בשבוע העבודה ומעבר לשבוע עבודה של ארבעה ימי עבודה, ובחלק מהמדינות אף נערכו ניסויים בשבוע עבודה מקוצר.
הרעיון הזה הינו שנוי במחלוקת זה שנים רבות ואחת משאלות המחקר שנשאלה על ידי חברת המחקרים האמריקאית גאלופ, שסוקרת את שוק העבודה היא, האם המעבר הזה הינו מהלך חיובי או האם יש דרכים טובות יותר לקדם את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים.
בשנים האחרונות בוצעו במדינות מסויימות בעולם מחקרים נוספים, שחלקם תומכים בשבוע עבודה בן ארבעה ימים וחלקם שוללים אותו.
לדוגמה, בניסוי שנערך באיסלנד בין השנים 2015 ל-2019 נמצא, כי כאשר משאירים את שכר העובדים ברמתו כפי שהיתה בשבוע עבודה של חמישה ימים, מתברר שהפרודוקטיביות של העובדים בשבוע עבודה הינה מוגברת.
בנוסף, החוקרים שביצעו מחקר זה דיווחו על שחיקה נמוכה יותר בקרב העובדים ותחושת רווחה גבוהה יותר בקרב העובדים (שכאמור עברו לארבעה ימי עבודה בשבוע באותה רמת שכר).
גם סקוטלנד הכריזה על מדיניות לקיצוץ שעות העבודה ב-20% (כלומר מעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע) בלי להפחית בשכר העובדים.
לעומת זאת, ביפן יש המנסים לקדם מצב בו המעסיקים יסכימו שהעובדים יעבדו אמנם ארבעה ימים בשבוע אבל יום עבודה רגיל יהיה בן 10 שעות עבודה – דבר שבישראל יחייב שינוי של כמה סעיפים בדיני העבודה.
בד בבד, מנכ"לים בכל העולם שוקלים יותר גמישות עם סידור עבודה של עבודה מהבית באופן מלא או במודל היברידי, בהתבסס על לקחים שהופקו מתקופת המגיפה.
במרץ 2020, בעת תחילת המגיפה והמעבר לעבודה מהבית, ערכה גאלופ סקר שהשתתפו בו 10,364 עובדים במשרה מלאה, שבמסגרתו נבדק מספר הימים שהעובדים עובדים בדרך כלל.
כחמישה אחוזים בלבד ממשתתפי הדקר אמרו כי הם עובדים ארבעה ימים בשבוע. כ-84 אחוזים ממשתתפי הסקר אמרו כי הם עובדים (מביתם) חמישה ימים בשבוע וכ-11 אחוזים אמרו שהם עובדים מביתם ששה ימים בשבוע.
בד בבד נאספו במסגרת המחקר נתונים לגבי מידת המחוברות של העובדים שעובדים מהבית, ונתונים לגבי תחושת הרווחה שלהם.
העובדים שעבדו שישה ימים בשבוע דיווחו על שיעורי השחיקה הגבוהים ביותר. כ-38% מהם דיווחו שהם מרגישים שחוקים לעתים קרובות או כל הזמן.
מבין העובדים שעבדו מביתם חמישה ימים בשבוע, כ-26% דיווחו על תחושת שחיקה לעתים קרובות או כל הזמן, לעומת כ-23% מהעובדים מביתם שעבדו ארבעה ימי עבודה – שדיווחו על תחושת שחיקה לעיתים קרובות או כל הזמן.
עוד עולה מהסקר של גאלופ, כי כ-63 אחוזים מהעובדים שעבדו מביתם ארבעה ימים בשבוע חשו רווחה גדולה מאוד.
מבין העובדים שעבדו מביתם חמישה ימים בשבוע, רק כ-57% חוש תחושת רווחה גדולה מאוד, וכ-56 אחוזים מהעובדים מביתם שעבדו שישה ימים בשבוע, חשו תחושת רווחה גדולה מאוד.
