שיתוף

"מחקר שנערך בקרב מדינות ה-OECD בדק את מספר הדקות שתלמידים במדינות שונות בעולם מבלים במערכת הלמידה הדיגיטלית באונליין לעומת יכולות הלמידה שלהם. נבדקו מיליוני תלמידים בעולם. התוצאות הראו, כי דווקא מדינות בהן זמן האונליין גבוה, יש ירידה ביכולות הלמידה של התלמידים (המחקר בדק יכולות בתחומי המתמטיקה, הקריאה ומדעים) לעומת מדינות בהן התלמידים מבלים הרבה פחות זמן באונליין, שם ביכולות הלמידה שנמדדו היתה עלייה. המחקר בדק יכולות למידה בתחומי המתמטיקה, הקריאה והמדעים", דברים אלה אמרה רינת אהרוני, מנהלת תחום פיתוח ארגוני וטכנולוגיות למידה בחברת Ness, בהרצאתה בנושא בכנס ההדרכה השנתי 2017, בנושא: 'האם הטכנולוגיה בהכרח תורמת להישגים'.

"אם כך", אומרת אהרוני, "האם זה אומר שהטכנולוגיה לא משפיעה על הלמידה?". לדבריה, "לא בהכרח. אנחנו לא מפעילים את הלמידה בסביבה החיצונית. הלמידה מתרחשת בתוך הראש שלנו. הדבר שמשפיע על הלמידה, או מפריע ללמידה, הוא התהליך שנעשה בתוך הראש שלנו. אנחנו עסוקים כל כך הרבה בלחשוב איזו טכנולוגיה עדיפה, שאנחנו מפספסים את השאלה העיקרית שאומרת איזו טכנולוגיה תיתן לי מענה לחשיבה הספציפית והמיומנות הספציפית שאני רוצה לפתח. ויש מקומות שבהם הטכנולוגיה מפריעה ללמידה.

"לכן צריך לחשוב מה המטרה שלנו. איזו מיומנות או איזה סוג מיומנות אנחנו רוצים לפתח ואז לחשוב איזו טכנולוגיה או איזו צורה אחרת של למידה תהיה היעילה ביותר כדי לפתח את זה".

הבדלי הלמידה בין דור האיקס דור ה-Y ודור האלפא 

"אחד הדברים שמראים המחקרים לגבי דור ה-Y או ה-Z או דור האלפא שמגיע היום", אומרת אהרוני, "הוא שיש תחושה שכל אחד שם רוצה ללמוד לבד עם עצמו, מדברים על זה שלמידה אפקטיבית היא למידה בסביבה חברתית תומכת עם מנחה שתומך. אז יש פה שני דברים: סביבה חברתית שאני רוצה אנשים נוספים גם אם אני לומד לבד, והדבר השני זה המקום שלנו כמנחים".

אהרוני מוסיפה, כי "הידע נגיש לכולם […]. התפקיד שלנו כמנחים, כמורים כמדריכים, הוא כבר לא להביא את הידע. חייב להיות לנו ערך מוסף שאנחנו יכולים להביא לומדים שלנו.

"אני עוסקת הרבה בפיתוח מנהלים, ואחד הדברים שחלק מהמנהלים בגילי או מבוגרים ממני מתקשים להבין זה שעצם זה שאנחנו מנהלים, לא יגרום לאף אחד להעריך אותי. זה שאני מנהלת של העובדים שלי, זה חסר משמעות בעיניהם. אם אני רוצה להיות דמות משמעותית בחיים שלהם, צריך להיות ערך ממשי עבורם. וכך לגבי מדריכים.

"אנחנו מדברים על סביבה חברתית, ואז אני אומרת סביבה חברתית של מי? דור ה-X? דור ה-Y? דור ה-Z? דור האיקס רוצה שיביאו לו חומר ושילמדו אותו, דור ה-Y רוצה ללמוד לבד ודור ה-Z רגיל ללמידה שיתופית ולאו דווקא להיות באותו מקום. אז איזה סביבה לאפשר להם? התשובה היא הכול. אני צריכה לאפשר להם סביבה חברתית שתאפשר להם גם להיות ביחד, וגם להרים את הראש ולהיות עם אחרים, ואני צריכה לאפשר להם מקום למה שאנחנו קוראים למידה חברתית.

"זו למידה שמתרחשת ברשתות החברתיות, בפינת הקפה, בבלוג, בפורומים כלה ואחרים או במקום העבודה. והתפקיד שלנו כמנהלי ההדרכה הוא לאפשר להם להביא את הלמידה החברתית הזאת גם לתוך הארגון. וזה לא דבר פשוט.

"אחד הדברים הקשים זה איך אני מודדת את זה. איך הארגון אמור לדעת מה הוא למד מה אני למדתי ואם נהפוך את זה למשהו פורמלי האם לא מאבדים את האותנטיות של הלמידה. אז איך יוצרים ארגון שמבצע למידה כל הזמן. איך יוצרים פלטפורמות ללמידה איך מנגישים את האופציה לכתיבת בלוגים, לעריכת וידאו וכו לכל העובדים שלנו".

להנגיש את הטכנולוגיה בהתאם לדור ולגיל

"האתגר הגדול של הטכנולוגיה זה איך מנגישים אותה לכל העובדים שלנו, מכל הדורות והגילאים", אמרה אהרוני. "הדבר הראשון שצריך לעשות זה ליצור את אותה סביבה חברתית שתהיה מתאימה לכולם, והדבר השני, זה שהלקוחות שלנו, שהם הלומדים שלנו, רגילים לטכנולוגיה בכל מקום ורגילים לחווית משתמש בכל מקום. סיפור לקוח מתחיל ברגע שכתבתי את שם החברה ונכנסתי לאתר שלהם דרך האפשרות לרכוש באפליקציה וגם בחנות הווירטואלית או הלא וירטואלית שלהם. מדברים על מה המסרים שאני מעבירה ואיך אני משאיר את הלקוח אצלי.
"הלקוח שלנו הוא הלומד שלנו. אנחנו חייבים לספק לו את אותה חוויה שהוא רגיל לה מבחוץ. גם בוויזואליות של גם באטרקטיביות שלה, וגם בעניין של בדיוק בזמן שהוא זקוק להם. תהליך למידה שאפשר לקחת אותו ברגע שצריך אותו כשהוא מספיק חוויתי ואטרקטיבי.

"לומדות שהכרנו לפני חמש שנים לא ניתן להשתמש בהן. למרות שהתוכן הוא אותו תוכן. אבל לא יכולים להתחבר לזה כי זה לא מספיק חדשני. אז אם הטרנדים משתנים אנחנו צריכים לספק להם טרנדים חדשים. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון: כמה זמן זה זיכרון של דג? פעם דיברו על זה שדג זוכר דברים תשע שניות. תשומת הלב של הלומדים שלנו עד שיחליטו אם הם רוצים להשאר איתנו או לא, עומדת על שמונה שניות. טוב לי אני נשאר, לא טוב לי אני הולך. שמונה שניות זה פרק זמן מאוד קצר. עניינת אותי סבבה. לא עניינת אותי אנחנו קמים והולכים".

מיקרו למידה

"אנחנו מדברים על למידה לינארית", הסבירה אהרוני, "אבל יש לנו דור שלמידה לינארית קשה לו. שכל הזמן נמצא במכשירים הסלולרים. אני אומרת, בואו נדבר על מיקרו למידה. יחידות למידה קטנות. מכמה שניות עד כמה דקות. שהוא יכול לצרוך במחשב בטבלט בסלולר בפרק זמן קצר שמיועד למשהו ספציפי קצר. נניח שצריך משהו אני שולף את זה ברגע שאני צריך את זה, לומד את זה רק כאן ואז אני מתחברת להוויה שלו.

"תוצרי הלמידה צריכים להיות קטנים מאוד ונגישים מאוד כדי שיוכלו לצרוך אות זה בצורה פשוטה וגם קל יותר לתחזק את זה. וקל מאוד לתחזק את זה. אני קצת מתייחסת לזה כמו למזנון. יש אנשים שעדיין אוהבים להגיע למסעדה ושיגישו להם את האוכל שבתפריט. אני מעדיפה לבחור מה שאני רוצה מתי שאני רוצה והכול פתוח בפני כל הזמן. אני רק מסייגת, כי כשיש עודף של אפשרויות לא תמיד יודעים מה לבחור וזה משהו שצריך לקחת בחשבון.

"אחת הדוגמאות של מה שקורה בעולם של מיקרו למידה זה אינפוגרפיקה. אבל אינפוגרפיקה, ידוע לכולנו […] היא לא מצלמת תמונה. יש מסר שאני רוצה להעביר אותו. אם זה מעניין אותי אני יכולה להמשיך לקרוא את המאמר. אבל רוב הדברים אנחנו מרפרפים. אז את הדברים הארוכים אני בכלל לא מגיעים לקרוא אותם.

"דבר נוסף שמתחבר למזנון שדיברתי עליו קודם, מדבר על נושא של אג'יליות. גמיש וזריז. זה מה שאנחנו צריכים לעשות בהדרכה. לקחת את הדברים, לבנות אותם קטן לנסות אותם, אם לא עובד לשנות, אם עובד להמשיך, להיות מאוד קשוב".

האינטרנט של הדברים – IoT

לדברי אהרוני, "טרנד נוסף שחייבים להבין זה האינטרנט של הדברים. שהוא בעצם אומר […] חיישנים או אפשרות להתחבר לחפצים. מדברים על עיר חכמה, בית חכם. לדוגמה המצב שבו האוטו שלי מודיע לבית שאני מתקרבת ולא צריכה לפתוח את דלת הגרז', או המקרר מודיע שנגמרו הביצים ומוסיף לאפליקציה. דברם מדברים עם דברים,
"עולם ה-IoT נותן לנו כמנהלי הדרכה כר אינסופי של אינפורמציה שאנחנו יכולים לקבל וזה משהו שאנחנו צריכים להבין אותו.

"דיגיטל זה הדבר שמאפשר לנו לעשות את כל הדברים האלה. הוא הדרך שמאפשרת לנו לעשות את כל הדברים האלה. בחלק מהמקרים בצורה טובה יותר. אני חוזרת ואומרת שוב, שהאתגר הגדול שלנו הוא לא הטכנולוגיה, אלא איך אנחנו מנגישים את הטכנולוגיה לכל הדורות ואיך אנחנו יוצרים מערך הדרכה שיכול להתאים לכל הדורות.

הדיגיטל מאפשר לנו ניתוח ותובנות של מה חסר, אילו מיומנויות אנחנו צריכים לחזק יותר אצל הלומדים שלנו. מה צריך להיות לנו כדי שנוכל לקחת את הדיגיטל לתוך העולם שלנו. קודם כל אנחנו חייבים להתחבר למטרות של הארגון. אם אנחנו לא תומכים בביצועי הארגון אין לנו ערך או מקום.

"דבר שני להבין מה המשמעות של מסע של העובד. מה הלומדים שלנו רוצים מה הצרכים המקצועיים שלהם, מה הצרכים הניהוליים שלהם ואז לשבת ולבחור את הצעדים הקטנים שיביאו אותנו לנקודה שאליה הוא צריך להגיע. בין אם דברים דיגיטלים או דברים שהם לאו דווקא דיגיטלים.

"אז כמנהלי הדרכה אנחנו צריכים להיות עם עין אחת בחוץ, להתעדכן בדברים החדשים והמשתנים, והעין השנייה צריכה להבין כל הזמן מי אנחנו, מה עובד אצלי בארגון. למידה אפקטיבית צריכה להיות אוסף של רגעים של למידה כל הזמן, שיש בה הרבה מאוד יחידות קטנות ותמהיל למידה שכל אחד יכול לבחור את מה שהוא צריך".

להרצאה המלאה

 

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה