דיוויד קרוסבי, ואנחנו משערים שלא מדובר במוזיקאי המפורסם, עבד כנהג עבור חברת מוצרי אינסטלציה גדולה בארצות הברית. במשך שנים הוא נאבק בהתמכרותו לטיפה המרה ובהמשך החל לסבול מתופעות של חרדה וחוסר שינה. בסופו של דבר המצב הידרדר לידי כך שקרוסבי לקח חופשת מחלה בתשלום על פי חוק והכניס את עצמו למכון עם תוכנית גמילה מאלכוהול. כאשר שהה במכון הגמילה, קרוסבי נבדק ונמצא שהוא סובל "מליקויים משמעותיים בתפקוד במגוון תחומים, ביניהם התחום התעסוקתי, החברתי, המשפחתי והלימודי." קרוסבי סיים את תוכנית הגמילה, אך שב לאלכוהוליזם זמן קצר לאחר מכן, כיוון שאשתו התגרשה ממנו.
בסופו של דבר קרוסבי חזר לעבודה כנהג, על אף שפג תוקף רישיון הנהיגה שלו – לטענתו לא ידע על כך ובכל מקרה חידש אותו בהמשך. אולם החברה שהעסיקה את קרוסבי החליטה לפטר אותו בשל נהיגה ללא רישיון במשך יומיים.
קרוסבי תבע את החברה בטענה שהיא כשלה בהעסקתו כבעל מוגבלות, אלכוהוליזם במקרה זה. גם על פי החוק האמריקאי, "חברות אינן יכולות לנקוט בצעדי העסקה עוינים כנגד עובד בעל מוגבלות בשל מוגבלותו." כאן מתחיל החלק המעניין. איך החוק מתחבר למקרהו של דיוויד קרוסבי? הוא טען שהחברה אפשרה בעבר לנהגים שאינם אלכוהוליסטים לנהוג ללא רישיונות מבלי שיהיו לכך השלכות כלשהן. יתרה מזאת, קרוסבי ציין כמה שמות של עובדים שרישיונותיהם הוקפאו בשל נהיגה תחת השפעה, ושהיו יכולים להישאר כעובדים על ידי החברה כעובדי מחסן. לאחר שימוע, בית המשפט החליט שטיעוניו של קרוסבי מספקים על מנת לשלוח את המקרה להליך משפטי.
התמכרות = נכות?
בישראל סעיף 8 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע שאסורה אפליה בעבודה מבחינת תנאים, קידום, קבלה, פיטורים וכדומה, בין דורשי עבודה ועובדים, מחמת מוגבלות, כל עוד העובד כשיר למשרה ולתפקיד. עם זאת, אין בחוק הישראלי התייחסות ספציפית לאלכוהוליזם ולהתמכרויות אחרות. במקרים מסוימים הם מוכרים כנכויות נפשיות והסובלים מהם זכאים לתקצוב ולהכרה בנכויות שנגרמות כתוצאה מבעיות אלה.
ברור שבמקרים כמו זה של קרוסבי יש תחומים אפורים מרובים. האם הוא יכול לבצע את תפקידו, למשל. אתר משאבי האנוש HR Morning מציע טיפים להתנהלות עם עובד אלכוהוליסט:
אלכוהוליזם עשוי להיחשב כמגבלה ולכן יכול לגרום לכך שהמעסיק יתחייב לעשות התאמות על מנת להתחשב בצרכיו של עובד בעל מגבלה זו. עם זאת, מעסיק יכול לנקוט בצעדים משמעתיים, לפטר או לסרב להעסיק אלכוהוליסט שהשימוש שהוא עושה באלכוהול עלול לפגוע באופן חמור בביצועיו או בהתנהגותו בעבודה. מעסיקים יכולים גם לאסור על שתיית אלכוהול במקום העבודה.
ויש גם לקח כללי מהמקרה של דיוויד קרוסבי: גם אם אתם משוכנעים לחלוטין שהעובד "הרוויח" ביושר את הפיטורים או נקיטת הצעדים נגדו, מקרה כזה יכול תמיד להציף אל פני השטח מקרים של אפליה או יחס לא עקבי כלפי עובדים בסוגיות חוקיות – וזה עלול להיות מסוכן.
האם גם בישראל בית הדין לעבודה יתקל בסוגיה המעניינת שבה אלכוהוליזם למעשה נחשב למוגבלות?
