אנחנו כבר מזמן יודעים שהפיתוחים הטכנולוגיים, ובעיקר המכשירים הניידים, אינם מספקים לנו את החופש שאותו הם מתיימרים לספק, אלא גורמים לנו להיות זמינים לעוד ועוד שעות עבודה, גם כשאנחנו נמצאים במקומות או בפעילויות הפרטיים ביותר בחיינו. לפיתוחים האלה יש היבט נוסף: הם מקלים מאוד על המעסיקים שלנו לעקוב אחרינו.
היום למעסיקים פשוט וזול מאי פעם לקרוא את התכתובות שלנו בדואר האלקטרוני, לבדוק היכן שוטטנו באינטרנט, לעקוב אחר הנסיעות שלנו ברכב החברה או עם טלפון הנייד שקיבלנו מהחברה וכמובן לברר מתי והיכן היינו במרחב מקום העבודה. "המעסיקים שלכם יכולים לגלות הכול וכל דבר על חייכם," אמר לואיס מאלטבי, נשיא National Workrights Institute, ארגון שתומך בעובדים בסוגיות הכוללות פרטיות.
הרצון של מנהלים להתחקות אחרי מעשי העובדים שלהם הוא לא בהכרח שלילי. אם הם חוששים מגניבת מידע תאגידי, שליחת הודעות שיש בהן מן ההטרדה המינית או התרשלות מזיקה בעבודה, אפשר להבין את הצורך שלהם בפיקוח מסוג זה. על פי lifeinc.today.com, מומחים טוענים שחברות רבות עדיין מנסות למצוא את האיזון בין ניטור מעשים לא רצויים לבין חטטנות לשמה. "בכלכלת המידע יש דרכים מדהימות חדשות לאיסוף נתונים, רבות מהן מתקדמות מאוד, חדשניות מאוד ולא ברור לנו לגמרי מהן אמות המידה או מה אמור להיות," אמר טרבור יוז, מנכ"ל קבוצת International Association of Privacy Professiona שחברים בה תאגידים כמו גוגל, מיקרוסופט ואמריקן אקספרס.
לדבריו של יוז, הדברים מסובכים אף יותר בשל הטשטוש הגובר בין עבודה לבין בית. עובד יכול להשתמש בטלפון הנייד הפרטי שלו כדי לשלוח דוא"ל שקשור לעבודה בלילה, או להשתמש במחשב של העבודה כדי לשלוח דוא"ל אישי במהלך היום. אחרים מוסיפים שלמנהל יש את הזכות לנטר את הפעילות המקוונת של עובדיו בזמן העבודה ואפילו את הטלפונים הניידים או את רשת התקשורת של הארגון, אבל הם יכולים לעשות זאת רק אם הם מבהירים לעובדיהם שלמועסקים בחברה לא יכולה להיות שום ציפייה לפרטיות.
נתונים אישיים שקופים
החוקים בנושא משתנים ממדינה למדינה. באירופה החוקים שמגנים על העובד חזקים יותר מאלה שבארצות הברית, שם הם ידידותיים יותר למעסיק. בכל מקרה, המעקב מעלה סוגיות משפטיות. למשל, אם מעסיק עבר קצת את הגבול ובעזרת keystroke tracker, רכיב תוכנה או חומרה שרושם הקשות מקלדת או הקלקות עם העכבר, השיג את הסיסמה לתיבת הדוא"ל של עובד ועשה בה שימוש. הדבר נחשב להפרת זכויות של מפעיל חשבון הדוא"ל. שאלה לא נוחה נוספת היא עד כמה אפשר או כדאי לעקוב אחר פעילות הקשורה לעבודה שהמועסק מבצע מהטלפון הנייד שלו. שאלה לא פחות חשובה שאינה משפטית או טכנולוגית היא איך אסטרטגיה כזאת משפיעה על יחסי העבודה, האווירה בארגון והמוראל של העובדים.
מאלטבי אומר שגם אם עובדים מודעים לכך שלמנהליהם יש את האמצעים לעקוב אחר הפעילות שלהם במכשירים ניידים, בדוא"ל, באינטרנט וברשתות החברתיות, הם מניחים שעם כל כמויות הנתונים העצומות שזורמות מסביב, הסיכון שיעלו דווקא על הפעילות שלהם היא זניחה. מצד שני, הם אינם לוקחים בחשבון שהנתונים נגישים לכל מנהל או לכל מי שמטפל ברשתות התקשורת בארגון. בשל כך מאלטבי ממליץ לבצע פעילות אישית רק מטלפונים ומחשבים ששייכים לעובדים ולא לחברה. אחרים אומרים שאין שום בעיה בשליחת הודעות "תמימות" באמצעות המכשירים של הארגון. עם זאת, אם יש לכם משהו מרושע להגיד על הבוס לחבר לעבודה, עדיף שלא תעשו את זה באמצעות המחשב של החברה.
בכנס דיני עבודה 2013 יעסוק בין השאר במותר והאסור בדיני עבודה בעידן הדיגיטלי. ניתן יהיה ללמוד על: זכותו של העובד לפרטיות למול זכויות המעסיק, מיילים ארגוניים ואישיים מהמחשב של המעסיק, מידע השמור על מחשבו של העובד, האזנות, צילומי אבטחה ומעקב, איכון סלולארי, איכון רכבים ועוד. כל אלו הינם נושאים הצצים מעת לעת ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, והמחייבים התייחסות משפטית וארגונית.