אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם לאחרונה דוח ממנו עולה כי העלייה החדה בהשתתפות נשים בשוק התעסוקה היא שהשפיעה על השיפור המשמעותי שנרשם בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל, עד לרמה הגבוהה מהממוצע ב-OECD. "הצטרפות מאסיבית של נשים לשוק העבודה נרשמה גם במדינות אחרות, אך השינוי בישראל היה מהיר במיוחד", נכתב בדוח.
מהדוח עולה כי שיעור ההשתתפות של נשים והעלייה שחלה בו אינם אחידים בין קבוצות הגילאים. כך, בעוד ששיעור ההשתתפות של ישראליות בגילאי 64-55 עלה בכ-35 נקודות אחוז מאז 1985, הוא עדיין נמוך ביחס לשיעור ההשתתפות של נשים בגילאים צעירים יותר. לפיכך, סביר להניח כי שיעורי ההשתתפות הגבוהים בגילאים הצעירים יותר יבואו לידי ביטוי בעתיד.
על פי דוח של ה-OECD משנת 2013, בעשורים האחרונים חל שינוי בהרכב הענפי במשק, כאשר משקל ענפי התעשייה והחקלאות כאחוז מהתוצר פחת, ומנגד משקל ענפי השירותים עלה. ענפי השירותים דורשים פחות עבודות פיזיות, ובנוסף ייתכן שהם מאפשרים עבודה במשרה חלקית ביתר קלות. לכך יש השפעה חיובית על השתתפותן של נשים בשוק העבודה.
עוד עולה מדוח זה כי השתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה תורמת להגדלת היצע העובדים ולפוטנציאל ההשתכרות של העובדים. על פי ניתוח של מכון ון ליר משנת 2015, שיעור הנשים המשכילות באוכלוסייה נמצא בעלייה מתמדת: משנת 1999 יש בישראל יותר נשים בוגרות 13–15 שנות לימוד מאשר גברים בעלי השכלה דומה בקרב בוגרי 16 שנות לימוד. בקרב בוגרי 16 שנות לימוד ומעלה יש יותר גברים מנשים, אבל בשנים האחרונות פער זה הולך ומצטמצם, וכיום הוא מתקרב לשוויון.
"באופן כללי, קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה לבין שיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה", צוין בדוח ה-OECD. "אולם ההשפעה של ההשכלה על ההשתתפות יכולה להיות השפעה מורכבת – שיעור גבוה של משכילות עשוי להעלות את שיעור המשתתפות בשוק העבודה רק בצורה חלקית ולהפחית תעסוקה במשרות מלאות, משום שכאשר השכר השעתי עולה לחלק מהנשים (והגברים), התועלת מפנאי ומזמן עם המשפחה שווה יותר מתוספת הכנסה". עם זאת, מבהירים באוצר, בישראל קיימת מגמה של עלייה בשיעור העובדות במשרה מלאה על חשבון העובדות במשרה חלקית, עד לרמה של כ-67% ב-2013, בהשוואה לכ-87% בקרב גברים.
כוחה של רגולציה
בשנת 2004 עלה גיל הפרישה לנשים מ-60 ל-62. על פי ניתוח של בנק ישראל, ההעלאה הגדילה משמעותית את התעסוקה ותוואי השכר של נשים בגילאי 61-60, כשהרוב המוחלט של הנשים המשיכו לעבוד לאחר העלאת גיל הפרישה. כמו כן, לא נמצאה עדות לעלייה באבטלה של נשים מבוגרות לאחר המהלך. "השוואת גיל הפרישה לנשים לזה של גברים תסייע לנשים להמשיך ולהשתתף בשוק העבודה ולהגיע לפנסיה הולמת", סבורים באוצר. "רצוי שמהלך זה יחל מוקדם ככל הניתן. מנגד, דחיית המהלך תחייב שינויים חדים בעתיד וזאת בשל תהליך הזדקנות האוכלוסייה".
גורם נוסף המאפשר את השתלבותן של נשים בשוק התעסוקה, מציינים ב-OECD, הוא תמיכה באיזון בין עבודה לחיי משפחה מצד המערכת המוסדית. באופן כללי, בעשורים האחרונים גדלה המערכת המסייעת בטיפול בילדים במדינות ה- OECD, אולם עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המדינות. חלק מהפערים קשורים לפערים בפריון העבודה. כך, בעוד שבמדינות בהן הפריון גבוה, התמריץ ליציאה לעבודה והשארת הילדים בגן הוא גבוה, במדינות בהן פריון העבודה נמוך אין זה בהכרח משתלם כלכלית לשלוח את הילדים למסגרות מחוץ לבית. לדברי האוצר, בישראל בשנת 2008 עמד שיעור הילדים בני 3-0 הלומדים בגני ילדים על כ-25%, נמוך באחוזים בודדים מממוצע ה- OECD באותה שנה. בגילאים המאוחרים יותר שיעור הילדים הלומדים במערכת הקודמת לבית הספר גם כן דמה לממוצע ה- OECD, כאשר בשנת 2010 80% מהילדים בגילאי 3, 87% מהילדים בגילאי 4, ו-95% מהילדים בגילאי 5 שולבו בגן. "הממשלה פועלת בשנים האחרונות להרחבת מערך הסיוע לטיפול בילדים, בין היתר תוך המשך פריסת חינוך חינם לגילאי 4-3 והרחבת מערך מעונות היום המפוקחים והמסובסדים. מדיניות זו צפויה לסייע לנשים להרחיב את השתתפותן בשוק העבודה", נמסר מהאוצר.
