בתחילת מרץ קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, בסיכומו הסכימו כל הנוכחים כי גיל הפרישה לנשים חייב לעלות מ-62, שהינו הגיל הקבוע בחוק כיום. הגורם היחיד שכרגע מעכב את ההחלטה הוא מחלוקת בין משרד האוצר לבין כל חברי ועדת הכספים (ח"כים מקואליציה ומהאופוזיציה כאחד), בנוגע להגדרה מהם מקצועות שוחקים לנשים.
חברי הוועדה דורשים שנשים במקצועות שיוגדרו כשוחקים יוכלו לפרוש גם בגיל 62. מחלוקת נוספת קיימת בין הצדדים לגבי נושא הזכאות לקבלת דמי אבטלה לאישה שפוטרה או שפרשה מסיבות שונות, בטרם הגיעה לגיל הפרישה הקבוע בחוק.
ועדת הכספים דנה בנושא גיל הפרישה לנשים זה כמעט שנתיים. שר האוצר אף מינה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא, אך הוועדה שבחנה לא הגישה עדיין את המלצותיה לוועדת הכספים.
לאור כל זאת, יזם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, הצעת חוק עליה חתומים כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה הקובעת, כי גיל הפרישה אמנם יעלה, אבל בד בבד ינתן מענה לנשים בנות 55 שאינן עובדות, או שהן עובדות בעבודות שוחקות, וכן לנשים עניות שמשתכרות שכר נמוך.
דמי אבטלה ומה"כ שלילי לבנות 65-67: פי 2.5 מהסכום הרגיל
עוד קובעת ההצעה, כי נשים מגיל 65 עד גיל 67 שלא יעבדו, יקבלו דמי אבטלה וכן מס הכנסה שלילי, פי 2.5 מהרגיל. ההצעה הגיעה זה מכבר לוועדת שרים לחקיקה והדיון בה נדחה פעמיים, בפעם האחרונה עד לחודשי הקיץ.
בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, כי "לא התקדמנו בנושא גיל הפרישה. שר האוצר היה אמור לומר מהי עמדתו ומה ממליצה הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה, וקיימנו פה הרבה דיונים בנושא.
"אך עד היום לא קיבלנו תשובות, לכן אנחנו היינו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמנו. כך קרה שהגשנו הצעת חוק מוסכמת על כל חברי הוועדה. ההצעה הוגשה לוועדת שרים ונדחתה בשבוע ועתה הוגשה שוב ונדחתה לקיץ. המשמעות היא, ששר האוצר לא מעוניין בהעלאת גיל הפרישה וזה נטל כבד על קרנות הפנסיה".
ח"כ גפני הוסיף, כי "כולם יודעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה לאור העלייה הדרסטית בתוחלת החיים. בסוף זה יעלה הרבה מאוד למדינה, כי לא ניתן יהיה כל הזמן להשית את העלות על הציבור באמצעות הגדלת האיזון האקטוארי".
קרנות הפנסיה: תוספת שנתית של 200 מ' ש' לגירעון האקטוארי
רונן הירש, היועץ המשפטי הראשי ב'עמיתים' – קרנות הפנסיה הוותיקות אמר בדיון, כי "אם המצב החוקי לא ישתנה, מדובר בעלות מצטברת עד היום של 4.8 מיליארד שקלים. זוהי התחייבויות וללא הגירעון, שהוא גבוה יותר.
"כל עוד המצב לא משתנה, יש כל שנה תוספת עלות של 200 מיליון שקלים לשנה לגירעון האקטוארי. בדו"חות הכספיים הנוכחיים נצטרך לפנות לרשות הביטוח ושוק ההון בבקשה לבצע איזון אקטוארי בדו"חות של העמיתים בקרנות כדי להתמודד עם זה".
המדינה לא תישא בעלויות הקרנות
יוגב גרדוס, סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר והאחראי על תחומי מאקרו אמר בדיון כי "המדינה לא תישא בעלויות של הקרנות הוותיקות. יש לנו חוות דעת משפטית בעקבות ההסכם שחתמנו איתן, אחרי שהשקענו עשרות מיליארדים.
"אנחנו משפים אותם על אי העלאה של גיל הפרישה מגיל 64 ל-67 אך לא על אי ההעלאה מ-62 ל-64. המדינה לקחה על עצמה את הפער בין גיל 64 ל-67. הבאנו הצעה שנתנה מענה לכל הנשים המוחלשות שנפגעו מהמהלך הזה.
"אנחנו לא חושבים שיהיה זה נכון להגדיר מקצועות שוחקים בצורה ספציפית בחוק. כמו כן איננו חושבים שאבטחת הכנסה זו הדרך לצאת מעוני וגם לא דמי אבטלה. בסיס ההצעה של החוק הוא טוב ויש מקום לדון בכך.
"העיקרון מוסכם, וכך גם הרצון למנוע פגיעה בנשים מוחלשות. וזה גם מה ששר האוצר רוצה להשיג. אז אפשר להגיע לפתרון, אך לא להניח הצעת חוק שעלותה מיליארד וחצי שקל, שלא תשיג את המטרות שאותן אנחנו רוצים להשיג.
"תמכנו בהסדר של מיליארד שקל בפריסה על-פני עשר שנים, ולאחר מכן אמרנו שאנחנו מסכימים לעוד תוספת. הצעת החוק של ועדת הכספים כפי שהיא מנוסחת עתה, תעודד נשים לא לצאת לעבודה".
שדולת הנשים: האוצר לא רוצה לתת פתרון למקצועות שוחקים
גרדוס הוסיף, כי "יש להתכנס לדיון אינטנסיבי. אקטוארית, העלאת גיל הפרישה תחסוך לביטוח הלאומי מיליארדים רבים. וכמובן שתחסוך לקרנות הפנסיה ולמשק, בתרומה לתוצר וצמצום אי השוויון. זהו צעד מאוד חיובי".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה, כי "זה יהיה צעד חיובי במידה שיעסיקו את הנשים. אתם חייבים לקחת בחשבון שיש נשים שלא עובדות, אפילו לפני גיל 62 הקבוע בחוק כיום".
ח"כ מיקי רוזנטל מהמחנה הציוני אמר, כי "הסוגיה לא מוכרעת כי אתם בוחרים שלא להכריע. להימנעות מפתרון יש משמעויות של עלויות של מאות מיליונים. או שזה יעלה לי כסף כעמית בקרנות הפנסיה, או שזה יעלה לתקציב המדינה. אז ההצעה שלנו לפחות ריאלית, אתם מצדכם לא אומרים דבר".
נציגת שדולת הנשים, יערה מן אמרה בדיון, כי, "כבר היום הרבה נשים עובדות הרבה מעבר ל-62, וזה אומר שנשים רבות בוחרות להמשיך לעבוד. רובן לא רוצות דמי אבטלה. בפועל, האוצר רוצה גם לא לתת דמי אבטלה וגם לא לתת פתרון למקצועות שוחקים שזה מה שיפתור את כל הבעיה".
ח"כ גפני: יהיו נשים שישארו רעבות ללחם
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון באומרו, כי "הסיפור הזה התחיל מכך שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אלא שאישה שמגיעה לגיל הפנסיה, אבל לא מקבלת את כל מה שמגיע לה, המשמעות היא שנשים תזרקנה לרחוב ותהיינה רעבות ללחם.
"נשים כמו גברים רוצות לעבוד, פעמים רבות אחרי גיל 62. אבל יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים, או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה.
"לא יתכן שנרחיק אותן עוד יותר מהאפשרות לקבל קצבה ועד שיגיעו לגיל הפרישה אחרי העלאת גיל הפרישה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיות במחסור".
גפני פנה לאנשי האוצר באומרו, כי "אתם צריכים לשנות את החשיבה בעניין הזה. כל חברי הכנסת בוועדה מסכימים על תשתית החוק, אף אם לא כולם מסכימים על כל נושא ונושא.
"אבל העיקרון מוסכם. עכשיו האוצר צריך לומר מה כן ומה לא ועל מה הוא מוכן להתפשר. ברור שלא נסכים להעלאת גיל הפרישה אם יהיו נשים שיישארו ללא מענה".
