"בהרצאה הזאת מותר ואף רצוי לשים את הידיים על האוזניים. המרצה לא נעלב", כך פתח אביב כהן את הרצאתו המרתקת על האבולוציה של המוזיקה בכנס חשיפת מרצים של HRus. ההרצאה, המלווה לכל אורכה בסוגים שונים של תיפוף להמחשת דוגמאות של סוגי מוזיקה שונים, עוסקת בהתפתחותה של של המוזיקה הפופולרית במאות האחרונות, דרך נקודת המבט של אחד הכלים הפופולריים ביותר בעולם: מערכת תופים, מראשית התפתחותה ועד ימינו.
"שמי אביב כהן, אני מוזיקאי מתופף, מלחין, מעבד, מורה למוזיקה ומרצה, ובעוונותי גם חובב היסטוריה, בלשנות, אבולוציה פילוסופיה ועוד. אספר לכם על קצה המזלג על התפתחות המוזיקה הפופולרית. הערך הגדול של מה שאני בעצם אדבר עליו כאן זה שהסיפור האבולוציוני של המוזיקה הוא הסיפור של כולנו. בין אם יש לנו טעם מוזיקלי כזה או אחר וכו.
"אם ניקח את האבולוציה שאנחנו מכירים מדארווין ונצמצם אותה משהו שנקרא לו X שחי בתוך משהו שנקרא לו Y. אם Y משתנה, X חייב להשתנות גם הוא, אחרת הוא נכחד. וגם להיפך.
צורת התקשורת העתיקה בעולם
"לפני יותר ממאה שנה לא היתה בעולם מערכת תופים היו שני סוגי מוזיקה. מוזיקה עממית ומוזיקה קלאסית. ולמרות זאת, תופים, כלומר הקשה, היא צורת התקשורת העתיקה ביותר בעולם. שפת התקשורת התופית היא כל כך זקנה שאיש לא יודע בת כמה היא. יש הטוענים שהיא נעוצה בעולם בעלי החיים לפני שהיו בני אדם. למעשה, זו צורת הנגינה היחידה שנולדה לפני שנוצרו הכלים המיועדים לה. מתופפים אוהבים להגיד שכל העולם הוא תוף וכל האנשים מתופפים.
"מתופפים לא זקוקים לתופים כדי נגן. אפשר לנגן תופים בלי תופים [מדגים על ידי מגוון סוגי הקשה] שזה הכלי היחיד שאפשר לומר את זה עליו.
תוף הבס ותוף הסנר
"שני כלים שעדיין נמצאים איתנו כיום, כיכבו בתזמורות הלכת: תוף הבס ותוף הסנר. הם לא נמצאים בתזמורת פילהרמונית אבל הם כן נמצאים בתזמורת הלכת. אפשר לנגן איתם בשטח פתוח ויש להם ווליום מאוד חזק.
"תזמורות מנגנות מוזיקת לכת. זה לא כל כך פשוט כפי שנראה וזה חייב לשבת רק על קצב צעידה. על קצב אחר זה לא יעבוד. זו מוזיקה מאוד מוגבלת. במשך הרבה מאוד שנים תופי בס וסנר נגנו מוזיקת לכת. בסוף המאה ה-19 משהו קטן משתנה ומתחיל כדור שלג שבעקבותיו יוולדו כל הסגנונות המוזיקלים שאנחנו שומעים היום, למעט מוזיקה מסורתית או מוזיקה קלאסית.
"זה קורה סביב 1880 כשעדיין אין מערכת תופים. איש אחד מנגן על תוף בס ואחד על תוף סנר. והם מנגנים מוזיקת לכת. באיזור 1880 דבר קטן קורה, פתאום הם מנגננים בצורה אחרת [מדגים]. עדיין מארש אבל שמח יותר. עדיין מצעיד אבל בצורה אחרת. וזה הולך ומתפתח אבל זה עדיין לא מורכב. [בתזמורות צועדים] איש אחד עם תוף על הבטן שמנגן בצורה אחת, ואיש אחר שמנגן בצורה אחרת והבחור עם המצלתיים עונה מדי פעם בהקשה אחת.
תחילתה של מערכת התופים
"איפשהו באיזור שנת 1900, מתוך ראוותנות או שאפתנות, אנשים החלו לשים לב ש[גם אדם אחד יכול] לעשות את ה'טריק' הזה לבד (בעצמו). אין צורך בשלושה אנשים. [במהלך הזמן צירפו עוד ועוד תופים למערכת] ובתוך 10-30 שנה, מערכת תופים נראתה כמערכת אדירה של המון תופים.
"ב-1900 מתחילים להרכיב את המערכות ולנגן במקצב אחר. ומגלים שזה צובר פופולריות חסרת תקדים. רקע, העולם מתחיל להינות מפירות המהפיכה התעשייתית. ומתחילים לחבר את העולם למה שהיום קוראים הכפר הגלובלי.
"ופתאום אפשר לתעד מוזיקה ולשמור אותה. אבל חשוב מכול, אפשר גם למכור את זה. ואם למכור, אז זה תופס פופולריות וצומח, עובר דרך הרדיו והמיקרופונים ותקליטים ונוצר ז'אנר חדש של תרבות לא מקומית והיא פופולרית על סמך המימד המסחרי שלה. מה שנקרא 'מוזיקת פופ'.
הופעת הג'ז
"איפשהו באיזור 1880-1890 מכנים את התופעה החדשה הזאת ג'ז. זה עדיין לא הג'ז שאנחנו מכירים היום. זוהי מוזיקה מאוד רקידה וקליטה וחביבה.
"באותו זמן זה נחשב לדבר המדהים ביותר בעולם ותופס כאש בשדה קוצים. הג'ז הוא בעצם הפופ הראשון. הסגנון הראשון שהתפתח מעבר לקהילה המקומית בדרום ארה"ב וצמח דרך רדיו ותקליטים, והגיע לתרבויות רחוקות יותר. זה לא סתם פופולרי אלא תופס קהל במקומות אחרים.
בינתיים התופים מתחילים להשתחרר יותר והמוזיקה מתרחבת. אבל עוד לא המציאו הגברה או רמקולים כי לא היה צורך. בינתיים הקהל גדל ויחד איתו מספר חברי הלהקה. קראו להם 'ביג בנד' ולמוזיקה שלהם קראו 'סווינג'. מכאן והלאה העסק התגלגל והתפתח ופתאום אפשר לראות משהו מדהים באבולוציה. כי הרי אבולוציה היא סיפור של הכחדה ומאבק.
בהתפתחות המוזיקה אין מוות
"אלא שבהתפתחות המוזיקה המצב הוא הפוך. אין מוות לעולם. אין הכחדה. גם את הרעיון הפשוט ביותר בעולם שלכאורה נעלם לפני שנים, ניתן למצוא כיום. אם אני רוצה למצוא את המוזיקה של מוצארט אני יכול למצוא אפילו גלוחי ראש שמנגנים מוצארט.
"מה שבאמת מעניין בנושא הזה הוא כמה המוזיקה מקבילה לאופי שבו אנחנו מתלבשים אוכלים וכו. קחו לדוגמה מוזיקת קאנטרי. יש לה בעיקר שני מקצבים. הראשון היה מיקצב הסוסים. והשני, לאחר שבנו רכבת, היה המקצב של גלגלי הרכבת. מנגד, בצידו השני של העולם רוכבים על גמלים והמוזיקה היא בהתאם.
"בתוך האבולוציה הזאת נמצא סיבות ונסיבות למה אנחנו מתלבשים, מדברים, נוהגים וכו', כפי שאנחנו עושים. לכל דבר שאנחנו עושים יש סיבה אבולוציונית אמיתית. הסיפור הזה לא מיועד לחובבי מוזיקה בלבד, אלא לכל מי שיש עניין בדבר כלשהו. ובין אם נרצה או לא כולנו חובבי מוזיקה. היא תמיד נמצאת שם ברקע ואם נקשיב לה נבין את הכול".
להזמנת ההרצאה המלאה וקבלת פרטים נוספים:
cbufo2@gmail.com | 052-8449186
