חוקי העבודה ופסיקות בתי הדין לעבודה עשו דרך ארוכה מאוד בעשור האחרון. בתי הדין לעבודה ניצבים כיום בצורה מאוד נחרצת לצד העובדים וגם החקיקה התקדמה מאוד אף שבאיטיות. ולמרות זאת, יש עדיין לא מעט מעסיקים שמזלזלים בחוקי העבודה ואף מתעלמים מהם.
פנתה אלינו עובדת שלדבריה, המעסיק שלה מטיל עליה לעבוד בשעות ובשכר כלהלן: היא עובדת כל יום מ-02:00 בבוקר עד 09:00 בבוקר, בנוסף, בימי שישי היא עובדת מ-02:00 עד 07:00.
חוזרת לעבודה בימי שישי ב-18:00 בערב ועובדת ברציפות עד 06:00 בבוקר בשבת. לאחר מכן היא שוב חוזרת לעבודה ב-02:00 בבוקר (יום ראשון), וכך שבעה ימים בשבוע. בדרך כלל היא מקבלת יומיים חופש במהלך החודש וגם זה לא תמיד.
שכרה עבור כל השעות הללו הוא 30 שקל לשעה. בשבת היא מקבלת 45 שקלים בשעה, עבור כל אחת מ-12 השעות בהן היא עובדת (כאמור, בשבת).
"ההעסקה המתוארת כאן אינה חוקית", אומר עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, בראיון מיוחד ל-HRus. "העסקה כזאת אינה עולה בקנה אחד עם דיני העבודה. ככל שהמידע שהעובדת מסרה הינו נכון, המעסיק שלה אף עובר עבירות פליליות על דיני העבודה".
מה דעתך על משמרות הלילה שהיא עובדת?
"ראשית, חל איסור להעסיק עובד במשמרות לילה בלבד. עובד יכול לעבוד במשמרות לילה שבוע אחד מתוך שבועיים. פרט לכך, משמרת לילה מוגדרת כמשמרת שלפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22.00 ל-06:00. העסקת העובדת במשמרות לילה בלבד אינה חוקית ומהווה עבירה פילית על חוק שעות עבודה ומנוחה".
על פי תיאורה, היא עובדת שבעה ימים בשבוע. מה דעתך על זה?
"מעסיק שמטיל על עובד לעבוד שבעה ימים בשבוע, ללא מתן יום מנוחה שבועי, עובר עבירה פלילית. לכל עובד מגיע יום מנוחה שנמשך 36 שעות רצופות וכולל בתוכו את יום המנוחה על פי דתו של העובד. לעובדים יהודים מדובר ביום שבת".
מה לגבי תשלום עבור שעות נוספות בלילה?
"על פי התיאור, המעסיק גם לא משלם לה שכר בגין שעות נוספות. משמרת לילה היא משמרת בת שבע שעות. החל מהשעה השמינית מדובר בשעות נוספות שיש לקבל עבורן תוספת.
"עבור השעתיים הראשונות שלאחר שבע שעות עבודה (כלומר עבור השעה השמינית והתשיעית) על המעסיק לשלם שכר בשיעור של 125% (תוספת של 25%), ועבור כל שעה נוספת החל מהשעה השלישית שלאחר שבע השעות הראשונות (כלומר החל מהשעה העשירית לעבודה) על המעסיק לשלם שכר בשיעור של 150% (כלומר תוספת של 50%)".
ומה הדין לגבי תשלום שעות נוספות בשבת?
"יום שישי בלילה נחשב לחלק מהשבת. לכן, עבור שישי בערב היא אמורה לקבל שכר בשיעור של 150% משכרה הרגיל, החל מהשעה הראשונה (עבור שבתות על המעסיק לשלם שכר בשיעור של 150%).
"במילים אחרות, כל עובד זכאי לקבל תוספת של 50% עבור כל שעה של עבודה בשבת החל מהשעה הראשונה (והיא אכן אומרת שהיא מקבלת בשבת שכר של 45 שקלים).
"אלא בנוסף לכך זה, מאחר שעובדת זו עובדת יותר משבע שעות בשבת, הרי שהיא זכאית לתוספת של שעות נוספות בשבת. חשוב להדגיש, כי שכר הבסיס לחישוב התוספת בשבת הינו השכר של תעריף שבת. כלומר, שכר הבסיס בשבת, במקרה שלפנינו, הינו 45 שקלים לשעה.
"לפיכך, על המעסיק לשלם לה עבור השעה הראשונה והשנייה שלאחר שבע השעות הראשונות (כלומר עבור השעה השמינית והתשיעית בשבת) תוספת של 25%.
"אני מדגיש, כי כפי שהסברתי, שכר הבסיס לחישוב התוספת הינו בשיעור של 150% מהשכר ביום חול. במקרה שלפנינו, עבור השעה השמינית והתשיעית בשבת העובדת צריכה לקבל שכר של 56.25 שקלים בשעה.
"בנוסף, עבור השעה העשירית ואילך בשבת (במקרה שלפנינו, עבור השעה העשירית, ה-11 וה-12), העובדת זכאית לתוספת של 50% (שכר בשיעור של 150%).
"כאמור, שכר הבסיס לחישוב הוא עצמו בשיעור של 150% מהשכר הרגיל. במילים אחרות, עבור השעה העשירית, ה-11 וה-12 בשבת העובדת זכאית לשכר של 67.5 שקלים בשעה".
מה אומר הדין לגבי העובדה שהיא עובדת בשבתות ואין לה יום מנוחה?
"ראשית, המעסיק יכול להעסיק אותה בשבת אך ורק אם יש לו היתר עבודה בשבת. אחרת העבודה בשבת אסורה לחלוטין. אם יש לו היתר כזה, הוא חייב לתת לעובדת שעות מנוחה במהלך השבוע, במקום השעות אותן עבדה בשבת.
"מספר שעות המנוחה במהלך השבוע צריך להיות אותו מספר שעות שהיא עבדה בשבת. במקרה שלפנינו, על העובדת לקבל 12 שעות מנוחה רצופות במהלך השבוע".
למרבה הצער יש לא מעט מעסיקים שלמרות פסקי הדין המחמירים שנותנים בתי הדין לעבודה, ממשיכים להפר את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים.
התוצאה היא שבמקרים רבים מוצאים עצמם מעסיקים אלה מחוייבים על ידי בתי הדין לעבודה לשלם פיצויים בסכומים שהם הרבה יותר גדולים מהסכומים שהם ניסו לחסוך על ידי הפרת זכויות העובד. וכאשר מתלווה לכך גם עבירה פלילית, התוצאות יכולות להיות אף חמורות יותר.
הניצול הזה והפרות החוק קיימים בדרך כלל כאשר הנפגעים הם עובדים חלשים שמקבלים שכר מינימום ואין להם יכולת כלכלית לשכור עורך דין. מן הראוי שמעסיקים שמסתמכים על כך ידעו שעובדים יכולים לתבוע גם בלי לשכור עורך דין.
"לרשות עובדים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור עורך דין עומדים 'קו לעובד', 'שי"ל' וכו", אומר עו"ד חתן. "עובדים יכולים גם להגיש תביעה בעצמם.
"לשם כך הם יכולים להיעזר בסטודנטים למשפטים שעובדים בבית הדין לעבודה, המסייעים להם לנסח את התביעה בצורה נכונה נכון ובודקים את תלושי השכר שלהם".
במידה ואני עבדתי ברשות מקומית בעבר בעבודת משמרות, והמשמרת לילה היתה משעה 18:00 ועד שעה 03:00 כמובן לא באופן קבוע, כי עבודה היא עבודה במשמרות. לפי חוקת העבודה לרשויות מקומיות תעריפי משמרות הם: משמרת בוקר 100%, משמרת צהריים משעה 14:00 עד 22:00 120%, ומשמרת לילה משעה 22:00 ועד 06:00 150%. שאלה במשמרת לילה שציינתי מקודם כאשר עבדתי מ 18:00 ועד 03:00 שילמו לי משעה 18:00 עד שעה 22:00 120% ומשעה 22:00 ועד שעה 03:00 בלילה 150%. לפי מה שהבנתי כאן ממשה קראתי אז במקרה כזה היו אמורים לשלם לי משעה 01:00 ועד שעה 03:00 187.5% ובמידה המשכתי לעבוד עד שעה 04:00 או יותר אז זה היה אמור להיות 225% הבנתי נכון? שאלה נוסת במקרא כזה שתיארתי, לא היו אמורים לי משעה 18:00 עד שעה 01:00 150%?
עבודה בלילה אינה מזכה בפני עצמה בתוספת תשלום, אלא רק מתחילים לספור תוספת תשלום לשעות נוספות מוקדם יותר. כלומר ניתן לטעון כי התעריפים שניתנו לכם הם מעל מה שמוגדר בחוק, וכי אתם מקבלים את מחיר השעות הנוספות במתכונת של שכר שעות נוספות מהשעה הראשונה של משמרת הלילה. מיכוון שמדובר ברשות מקומית זה ככל הנראה הרחבה בהסכם הקיבוצי ולכן נדרש לבדוק כיצד ועבור מה משולמת התוספת של 120% ו-150%, והאם הם מתייחסים לתשלום שעות נוספות (כלומר שהתוספת באה להחליף את תוספת תשלום שעות נוספות). כמובן שיש לקבל ייעוץ משפטי פרטני, ואין להתייחס לכתוב פה כייעוץ, זו רק דעה אישית על סמך הפרטים שנמסרו.