דנה בירן, מתמחה בעבודה עם ארגונים בשיטת הפוטוסינרגיה, אותה פיתחה יחד עם אולי אתר, יועץ ארגוני בכיר ומנכ"ל חברת תכלית, בריאיון אחד-על-אחד בנושא: כוחה של הפוטוסינרגיה כללי אבחון והתערבות ארגונית.
דנה בירן, פוטותרפיסטית מוסמכת ובעלת ניסיון רב בהפקות צילומיות – מסייעת לפתח צוות מנצח בעזרת הטכנולוגיה הדומיננטית ביותר בחיינו כיום: הצילום הסלולרי והדיגיטלי. היא מלווה ארגונים רבים ומוכרים במשק, במסגרת סדנאות לעובדים ומנהלים (בתפקידים מגוונים ובדרגים שונים) דרך סדנאות ייחודיות שבהן הפוטו/אימג' נמצא במרכז ומהווה בידול משמעותי משיטות ייעוץ וטיפול ארגוני.
אולי אתר ודנה בירן נפגשו במחלקת ההדרכה של אחת החברות הגדולות במשק. הוא נתן ייעוץ ארגוני לחברה, היא הנחתה סדנאות לצוותים. הוא היה לפני לימודי פוטותרפיה – הדרכה וטיפול בעזרת תצלומים, ודנה כבר היתה בוגרת המסלול התלת שנתי לפוטותרפיה ועסקה בתחום. כך נוצר החיבור. דנה ואולי הבינו שהם יכולים להשלים האחד את השנייה ויחד הם פיתחו את סדנת הפוטוסינרגיה: שילוב של פוטותרפיה וסינרגיה.
דנה, אני בטוחה שרבים מכירים את המושג פוטותרפיה, במעורפל, אם בכלל. תוכלי לתת קצת רקע על התחום?
דנה בירן: הפוטותרפיה הוא תחום מקצועי חדש יחסית שמאפשר עבודה באמצעות תצלומים, כאשר התצלומים יוצרים תובנות כפי שנתפשות בעיניהם של אחרים. אנחנו בעידן ויזואלי מאוד, עידן של טלפונים חכמים לכל אחד ובכל מקום, ולכן התחום צובר תאוצה בשנים האחרונות בעולם ובישראל בפרט. מדובר בתהליך חדש המושתת על המדיום הצילומי (סטילס ווידאו), אשר בעזרתו ניתן להעביר את נקודת המבט האישית של הפרט אל קבוצה. כמו כן, באמצעות המדיום הצילומי ניתן ליצור תקשורת לא מילולית, מה שמאפשר שיח זורם בין אנשים בארגון ללא קשיים שנובעים מפערים (פערי גיל, ותק בארגון, סגנון תקשורת אישי או כל פער אחר או אוסף פערים שיוצרים קשיי תקשורת בין אנשים בארגון).
הצילום מהווה כלי השלכתי פר אקסלנס המאפשר מיקוד, שיקוף, פיתוח ומסגור מחדש של המציאות. הזיכרון החזותי הוא זיכרון שנשמר לאורך זמן ומתחבר לעולמו של המתבונן. כל אלה מאפשרים לנו כאנשי מקצוע לבחון את המצב הקיים לפי הדימויים שעולים מהצוות ובכך לחדד תובנות ולהגיע להסכמות בממד הבין אישי לסינרגיה בממד והקבוצתי. פוטוסינרגיה הינו מונח שפתחנו המשלב עבודה ארגונית עם תכנים מעולם הפוטותרפיה. גורם שמייחד את סדנת הפוטוסינרגיה משיטות אחרות הוא התוצר הוויזואלי שנשמר אצל העובדים ו/או אצל הארגון (בהסכמת העובדים), כך שבעתיד ניתן תמיד לחזור לתוצרים. התוצרים הוויזואליים (אליהם ארחיב מייד) מאפשרים לנו לשתף אנשים שלא היו בסדנה, בקלות יחסית. לא צריך לסכם הרצאות, דיונים וסדנאות ולהסביר למי שלא היה מה בדיוק קרה בסדנה ומה ההשלכות של כך… זה מהווה יתרון עצום לארגון שהמשאב היקר ביותר עבורו הוא זמן.
תוכלי להדגים לנו איך זה עובד, דרך דוגמה אחת או שתיים מהחברות שליוויתם לאחרונה?
דנה בירן: השנה עבדנו עם חברת ביטוח גדולה וחברת תקשורת גדולה. בביטוח עבדנו עם מחלקת משאבי אנוש והדרכה. ועשינו להם סדנת הכרות על התחום ועל הכוח של האימג'ים בתקשורת הבין-אישית בארגון.
במסגרת הסדנה ביקשנו מהמשתפים לצלם תמונה שמשקפת בעיניהם צוות או איש צוות. לפני הסדנה. הם חשבו על זה, ושלחו תמונות. מה שמדהים היה שכל המשתתפות (כן, זו מחלקה של בנות) שלחו תמונות שיצרו מעין פאזל של תמונה אחד. תמונה של איש מחלץ ג'יפ. תמונה של אנשים עובדים יחד. תמונה שמציגה כמה אנשים מצד אחד ואדם שבא לעזור מהצד השני.
מה שאנחנו מחפשים בעיקר בעבודה עם האימג'ים זה מוטיב חוזר, וכאן ראינו אותו בבירור. המוטיב החוזר שזיהינו באותה מחלקה היה שבתמונות לא היו פנים של אף אחד מהמצולמים. המסקנה היא שהמשימה היא מעל הכול. פחות חשוב מי מנהל ומי מוביל. עזרנו להן להבין מה הכי חשוב, ואז סדרי העדיפויות שלהם באו לידי ביטוי. ידענו שהן כן רואות את האנשים. אבל נקודת המוצא שלהן הייתה שאם אני המנהלת אך במשימה הזו אני פחות מבינה אז מישהו אחר יוביל. לא משנה מי מנהל, חשוב שזה למי יש את הכישורים המתאימים לכך שהמשימה תתבצע כהלכה.
בחברת התקשורת עבדנו עם קבוצת אנשי מכירות שטח. המטרה שלנו בסדנה הייתה להבין איזה סוג של אנשי מכירות הם ואיך הם יכולים לחלץ את עצמם (חילוץ עצמי) במצבי תקיעות. במסגרת הסדנה אנשי המכירות התבקשו לצלם עצמם בזוגות לתמונה שאמורה לשקף איזה סוג של אנשי מכירות הם. התוצאות היו מדהימות! אחד עלה על גג הרכב שלו והציג את עצמו גבוה, מעל כולם, רואה את התמונה הגדולה. אחד צילם את עצמו בידיים פרוסות באופן שמראה קבלה. אחד הצטלם ליד ארון התקשורת כדי לחדד את התמונה שהא איש טכני מעולה…
זה היה תרגיל מהפנט שהמטרה שלו הייתה להציג לעובד ולעמיתים שלו איזה טיפוס מכירתי הוא. כמובן שתוך כדי הסדנה עלו ביטויים למה שהם עוברים בחיים האישיים ואיך זה מתבטא בעבודה. עלו נושאים כמו הורות ואמהות, התמודדויות בשטח מול לקוחות, התמודדות עם היום יום…
ציינתי תחילה שמטרה נוספת הייתה לסייע לאנשי המכירות בחילוץ עצמי במצבי תקיעות. איך עושים את זה באמצעות תמונות?
דנה בירן: בחלק השני של הסדנה לימדנו אותם איך לחלץ עצמם במצבי תקיעות על ידי זה שביקשנו מהם לבחור תמונה של דמות משמעותית מהחיים האישיים או מישהו מפורסם. אפילו דמות לא מציאותית (כמו סופרמן) והקרנו את התמונה על הקיר. כל איש מכירות עמד בתורו ליד השקף – משמע בתוך התמונה – ודיבר בשם הדמות הנערצת.
היה אדם ששלח תמונה של אמא שלו מתקנת מכונת כביסה. המסר שלו היה שאפשר לעשות הכול! הטכנאי שהגיע אליה אמר לה שאי אפשר לתקן את מכונת הכביסה אך היא התעקשה. היא פתחה את המכונה, תיקנה אותה ו… המכונה עובדת. הוא ללא ספק מעריץ את אמא שלו ואת הגישה שלה לחיים ולכן, בכל פעם שהוא יקלע למצב של תקיעות בסיטואציה מכירתית, הוא יחשוב על איך אמא שלו הייתה פותרת את הבעיה.
בסוף הסדנה המשתתפים מקבלים קיבלו מזכרת: תמונה שמשקפת לכל אחד איזה איש מכירות הוא. הם קיבלו גם את התמונה שלהם על רקע התמונה המוקרנת (של דמות נערצת) וכמה משפטים שלהם על הסדנה. זה אצלם במשרד מול העיניים והם יכולים חזור לתמונות ולתובנות שלהם מהסדנה ביום יום.
איזה ערך מוסף יש לעבודה עם מצלמות בעידן הדיגיטלי?
דנה בירן: למצלמה יש כוח עצום. העובדים הצעירים מאוד מחוברים לסמרטפונים שלהם! בדרך כלל מבקשים מהם להתנתק מהטלפון במהלך סדנה, ישיבה, הדרכה… וזה קשה להם. אצלנו הם מביאים את הטלפון האישי שלהם ועובדים איתו! זה ממש מחבר אותם ומגביר את הריכוז והמוטיבציה שלהם בסדנה עצמה.
העובדים המבוגרים מתחברים כי הם לא תמיד יודעים בדיוק איך להשתמש בסמרטפון שלהם אז הם מקבלים שיעור על איך לצלם בסטילס ובווידיאו. תמיד יש מה ללמוד כי גם מי שמכיר טלפונים סלולריים לא בהכרח מבין בצילום והוא לא יודע מה הוא מפספס.
אני חושבת שהיתרונות הבולטים של סדנה באוריינטציה ויזואלית הם ללא ספק העובדה שיש פלטפורמה לפיתוח תקשורת בלתי מילולית בין אנשים. לא סתם אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים!יתרון משמעותי נוסף שמייחד את הסדנה באוריינטציה ויזואלית הוא שהמנהל תמיד יכול לחזור לאימג'. יש לו חומרים ויזואליים שימשיכו לשרת אותו. הזיכרון הוויזואלי הוא חזק והיכולת להתחבר לחומרים ויזואליים גבוהה יותר מאשר חומרים לא ויזואליים.
אנחנו בעידן הדיגיטלי והעובדים חושבים בצורה דיגיטלית, רואים תופעות ומגמות באמצעות עזרים דיגיטליים, מתקשרים בשפה דיגיטלית. אין עוררין על כוחה של התקשורת הדיגיטלית ואין שום ספק שכוחה רק יתחזק בשנים הבאות. לכן, לא מפתיע אותי לראות שהקהל שלנו (צעירים כוותיקים) מגיב לסדנאות שלנו בכל כך הרבה עניין ובמידה אינסופית של שיתוף פעולה, הערכה והוקרה.
לריאיון המלא שהתקיים עם דנה בירן ואולי אתר לחץ כאן
