דליה ארזי, אשת עסקים ישראלית הפעילה בתחום ההייטק ומייסדת המיזם האינטרנטי "האנציקלופדיה האנושית" והרשת החברתית הראשונה בעולם הכתובה ממקור ראשון, ניהלה את פורום משאבי אנוש, לצד קובי מחט (שחקן, תסריטאי ומנחה), בכנס קהילת הגיוס 2015.
בתחילת המפגש דליה ארזי סיפרה על המיזם שלה O-star.me שהוא רשת חברתית אשר מאפשרת לכל אחד מאתנו להכניס מידע על me אנחנו לפי ראות עינינו וma- עשינו וע"י כך לחשוף את הנכסים החשובים לנו, אותם אנו רוצים להראות ולהבליט, מעבר למסכות הקיימות.
קובי מחט: איך "האנציקלופדיה האנושית" יכולה לסייע לבני אדם?
דליה ארזי: אתם מנסים ללקט מידע ברשתות החברתיות ולא תמיד מקבלים את הרושם הנכון אשר משקף את ה"אני האמתי". לעתים אתם מתאכזבים כי קורות החיים שאותם אתם מקבלים. תחילה נראה לכם כי המועמד עונה על הדרישות, אך לאחר הפגישה עם האדם העומד מאחורי קורות החיים – אתם מגלים אדם שאינו יזם או אינו עונה על הקריטריונים המלאים אותם אתם מחפשים. ב-O-star.me ניתן להבין מי האדם העומד ממולכם, מהעבר שלו, החלומות שלו ומהתחביבים שלו. אנשים יכולים לתת את הרקע הנדרש מאותה אינפורמציה הקיימת ברשתות חברתיות. זה למעשה עוד כלי משלים לפייסבוק ולינקדאין.
קובי: התחלת לגלוש להשוואות, אנו מגיעים לאיזו התפתחות אבולוציונית לקו"ח, כבר בשנת 1466 אביו של לאונרדו דה וינצ'י הראה את רישומיו (בעצם הקו"ח שלו) לפסל והצייר אנדריאה דל ורוקיו שראה את כישרונו של לאונרדו דה וינצי והסכים לקבלו לעבודה בבית המלאכה שלו. ניתן להגיד שזו הייתה תחילתה של ההתפתחות האבולוציונית לקורות החיים. במאי 2002 הושקה לינקדאין – הרשת החברתית הראשונה. בפברואר 2004 הושקה פייסבוק. ולאחרונה השקת את O-star.me …
דליה: אני למעשה שואפת לשנות את התפיסה התרבותית שצריך להכיר את האדם יותר. כיום כבר לא מספיק לקרוא וללמוד עליו מקורות החיים שלו, צריך להכיר את המהות שלו. פסיכולוגיה קפיטליסטית ומחקרים נוספים, חשובים מאוד לניבוי תפקוד עובד.
קובי: לפי דבריך, הכלי שפיתחת עוזר לגילוי יתרונות וחולשות?
דליה: הכלי שפיתחתי מאפשר לגלות מידע מעבר כגון האם יש לאדם מוטיבציה? האם הוא יזם? בקורות החיים אפשר לשקר או לייפות מידע. לדוגמה, כאשר אנו נשאלים: מהי התכונה הכי שלילית שלך? מרבית האנשים עונים היום: פרפקציוניזם.
קובי: ישנם אנשים שמשלמים להם הרבה כסף בכדי שיכתבו את הme- בקורות החיים שלהם בצורה טובה.
דליה: ברגע שכתבו קורות חיים, ה-me נשאר קבוע – כי זה בעבר. ועל כן אחריות ההוכחה היא על האדם שפרסם את קורות החיים שלו. אנשים המכירים את האדם, עלולים להגיב למה שנכתב ברשת החברתית- לאשש או להפריך מידע שאנשים כתבו על עצמם.
קובי: אני חושב שהתשובה האמתית והחכמה, זה למצוא את הדרך לקבל כמה שיותר מידע על כל מועמד. לדוגמה: מבחן רורשך, כל מבחן בעולם נדרש לעבור שתי בחינות: תקפות ומהימנות – מבחן רורשך אינו עומד בפני עצמו, התוקף שלו והמהימנות שלו נמוכים, הוא אינו מנטרל שקרים. אבל ככלי משלים הוא בהחלט יכול להוסיף נופך חשוב, כשיש מגוון של כלים, התמונה יכולה להיות עגולה יותר.
דליה: צריך לקחת בחשבון שאנשים קוראים את המידע עליך ואתה צריך להיות אחראי למידע שאתה מפרסם כי אנשים יגיבו על כך. זה לא שקמים בבוקר וכותבים איזה סטטוס שנכתב סתם, התכנים ב-mini me הנם נתונים חשובים שנשמרים לטווח הארוך.
קובי: אני מכיר אדם שלא החזיק במקום עבודה יותר משנה – הוא היה עצלן. אבל היה לו רזומה מאוד מרשים בלינקדאין, בעקבותיו מגייסים פנו אליו והוא קיבל שלוש הצעות עבודה שביניהן הוא היה צריך לבחור. על אף הרזומה המרשים שלו, ברגע שהאדם הזה יכנס למקום העבודה, לא יעבור הרבה זמן והמעסיקים יבינו כי מדובר באדם עצלן.
דליה: איך בפילת עולים על אדם עצלן? פונים לממליצים.
קובי: הרעיון שאת בונה את הפרופיל שלך באותו ה- me כך שילווה אותך גם בהמשך, יוצר מדדים פנימיים שאמורים לעזור לגלות את אותן תכונות נדרשות. כמה אתה יזם בנשמתך? כמה יש לך מוטיבציה? אין כאן אדם שלמד משאבי אנוש שאינו יודע לבנות שאלון. במשך שנתיים נערך פיילוט שבדק את התכנים והשאלונים שיוכלו למצוא את התכונות החשובות. יכול להיות שאין יותר ערך לשאלון של פילת?
השבוע אני עורך אודישנים לסרט שאני מביים. הפעם ביקשתי אודישנים מצולמים ולראיון פרונטלי הזמנתי רק את אלו שמתאימים לי. בעקבות ניסיון זה, אני ממליץ שרק אחרי שתסננו ב-me את המועמדים הרלוונטיים תיקחו רק אותם לפילת להמשך. ה me- אינו בא להחליף את לינקדאין או את קורות החיים הכתובים.
דליה: קשה לקבל דברים חדשים בהתחלה. כשמפתחים פלטפורמה כזו גדולה האנושות בוחרת לאן לקחת אותה. זו פלטפורמה שמדברת על מי האדם העומד מאחורי הפלטפורמה האנושית. אני ממליצה גם לכם לבא ולהצטרף ל O-star.me.
