אחת הדילמות הלא פשוטות שניצבות כיום בפני מעסיקים רבים היא נושא העסקתם של עובדים בגילאי 65 או יותר ועובדים שיש להם מחלות רקע.
עובדים אלה נמצאים בסיכון גבוה לחלות בקורונה. לכן, גם אם ההנחיות והתקנות יאפשרו בשלב כלשהו להחזיר לעבודה אחוז גבוה יותר של עובדים, הרי שעובדים בקבוצות סיכון, ובהם עובדים שגילם 65 או יותר, ועובדים עם מחלות רקע, מסתכנים בעצם הגעתם אל מקום העבודה.
בנוסף, יש לזכור, שיש לא מעט עובדים שגילם 65 או יותר יש גם מחלות רקע, דוגמת סוכרת, בעיות לב וכדומה.
כאן נכנסת לתמונה סוגיית העבודה מהבית. עובדים צעירים יותר בעלי מחלות רקע יכולים לעבוד מהבית בדרך כלל בלי שתהיה עם זה בעיה שהיא מעבר לאתגרים שעבודה מהבית מציבה בפני המעסיקים והעובדים כאחד.
השאלה היא מה קורה עם העובדים המבוגרים, שלפחות חלק מהם בדרך כלל הרבה פחות מיומנים בכל מה שקשור לטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מהבית.
ברקע יש לזכור, כי רבים מהעובדים הבכירים והמקצועיים ביותר של חברות רבות, אלו שהם בעלי הניסיון הרב ביותר, הם דווקא העובדים שגילם 65 או יותר.
כך או כך, השאלה הגדולה היא האם המעסיק יכול, מבחינה חוקית, לקחת בחשבון את גיל העובד (או את מחלות הרקע שלו) כאשר הוא מחליט מי יחזור מהחופשה ללא תשלום ומי יפוטר.
אחרי הכול, אם גילם של העובדים או מצבם הבריאותי מהווים שיקול כאשר המעסיק מחליט שלא להחזירם לעבודה או אף לפטרם, הרי שפיטורים אלה מנוגדים לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ולחוק שיוויון אנשים בעלי מוגבלויות – שני חוקים האוסרים על אפליה בשל גיל העובד ובשל מגבלה רפואית.
עובד כזה שפוטר, בין אם בגלל גילו או בגלל מחלת הרקע שלו, יכול על פי דיני העבודה לתבוע את המעסיק בגין פיטורים שלא כחוק ויזכה לפיצויים שהם מעבר לפיצויי הפיטורים הרגילים.
אם נעיף מבט על מה שקורה במדינות אחרות, ניתן לראות כי סוגייה זו טורדת כיום גם את מנוחתם של מעסיקים רבים במדינות רבות לרבות ארה"ב.
שם, הנציבות האמריקאית לשוויון הזדמנויות לתעסוקה קובעת חד משמעית, כי בשום תנאי, מעסיקים אינם רשאים להחריג עובדים בניגוד לרצונם ממקום העבודה בשל החשש להידבקותם בנגיף הקורונה, גם אם הסיבה היא הרצון להגן על עובדים אלה שנמצאים בסיכון גבוה יותר.
במילים אחרות, כל עוד העובדים המבוגרים ובעלי מחלות הרקע יכולים לבצע את תפקידם, אין אפשרות חוקית להרחיקם ממקום העבודה.
סוגייה בעייתית אחרת היא מה קורה במצב בו עובדים שגילם 65 ומעלה מחליטים בלית ברירה שלא לחזור לעבודה.
האם הדבר מהווה התפטרות ללא קבלת פיצויים? שאם כן, הם לא יהיו זכאים לא רק לפיצויי פיטורים אלא גם לדמי אבטלה שכן התפטרו כביכול מרצונם, אף שבפועל מדובר בהתפטרות מחוסר ברירה.
בכל מקרה, מבחינת המעסיק, ההבדל בין פיטורים כחוק לבין פיטורים שלא כחוק הוא מי רצה בהפסקת העבודה. האם העובד עצמו או המעסיק.
