מחקר שפורסם ב-2011 בכתב העת European Journal of Economics, Finance and Administrative Sciences הראה שדחיינות היא אחת מהגורמים המובילים לסטרס שקשור בעבודה. דחיינות בעבודה נקשרה לביצועים דלים ואפילו לבריאות לקויה.
האם ניתן להסיק ממצאים אלה שמקדימנות, התכונה ההפוכה לדחיינות, תוביל לסטרס מופחת ולביצועים משופרים? מחקר חדש בפסיכולוגיה שבוצע ב-Pennsylvania State University מראה שהנטייה להשלים משימות לפני הזמן שבו הן אמורות להסתיים אינה מבטיחה זאת.
החוקרים ביצעו מחקר שהמשתתפים בו קיבלו את האפשרות לשאת לאורך סמטה דלי אחד מתוך שניים מלאים במטבעות. דלי אחד מוקם ליד המשתתפים בקו ההתחלה ואילו הדלי השני מוקם קרוב יותר לקו הסיום. להפתעת החוקרים, רוב המשתתפים בחרו בדלי שקרוב אליהם אף שהמשמעות הייתה לשאת אותו דרך ארוכה יותר ולהשתמש ביותר כוח פיזי. כאשר המשתתפים נשאלו למה בחרו בדלי הקרוב אליהם ורחוק מקו הסיום, רובם ענו שהם רצו לסיים את המשימה מהר ככל הניתן. התשוקה להקל על הנטל המנטלי הייתה חזקה יותר מרצונם להפחית את המאמץ הגופני.
מעבר להפניית אנרגיה רבה מדי לקיצור תהליכים (לכאורה), אחד מעורכי המחקר הסביר חסרונות נוספים של המקדימנות: "דמיינו שאתם משקיעים הרבה אנרגיה בהשלמת משימה באופן מידי, ואז לקוח מתקשר ומפריע לכם כאשר אתם בעיצומו של ביצוע אותה משימה. האם תשומת הלב שלכם תופנה אל שיחת הטלפון או שתישאר בביצוע המשימה?"
מפסידים הזדמנות לעיבוד קוגניטיבי
ביצוע המשימה הנתונה עשוי להשתפר אצל המקדימנים, אך ביצוע משימות אחרות, כמו פגישות, מענה לדוא"ל ושיחות טלפון עשוי להיפגע כי תשומת הלב שלהם מופנית למקום אחר. הדחיינים, לעומת זאת, ישמחו לנוכח כל "הפרעה" כמו שיחת טלפון ויבצעו אותה היטב כי היא תירוץ לדחיית העבודה לאחר כך.
חיסרון נוסף של המקדימנות הוא שהתשוקה להתחיל ולסיים משימות כמה שיותר מהר גורמת למקדימנים להיכנס לעבודה לפני שהבינו את המשימה באופן מעמיק או תודרכו במידה מספקת. המקדימנים עלולים לאבד פרטים ואפילו להחמיץ הזדמנויות לעיבוד קוגניטיבי. הם לא נותנים לעצמם את הזמן "לישון על זה." לדחיינים יש זמן לדגור על הדברים, לחשוב עליהם, לפתח רעיונות ולמצוא פתרונות.
החוקרים אומרים שלא ברור האם המוח האנושי בנוי לדחיינות או למקדימנות. אבל אם אתם מגלים שהנטייה שלכם לאחת מהשתיים פוגעת בתפקוד הנורמלי שלכם בעבודה, כדאי לכם ללמוד קצת מבעלי הנטייה המנוגדת.