המשק הישראלי צמח יותר מרוב משקי המערב ב-2011, האבטלה המשיכה לרדת ונוצרו כ-80 אלף משרות חדשות במשק.
הדו"ח השנתי של מרכז אדווה "עובדים, מעסיקים וחלוקת עוגת ההכנסה הלאומית" מתפרסם היום, ולפיו 2011 הייתה שנה טובה בסך-הכל למשק הישראלי, בראייה מקרו-כלכלית.
למרות זאת, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית נותר כשהיה בשנתיים הקודמות (63%) והוא עדיין נמוך משמעותית משהיה בתחילת העשור הקודם – 69%. חלקם של המעסיקים נותר אף הוא כמו שהיה ב-2010 – 13% – גבוה משמעותית משיעורו בתחילת העשור הקודם (8%-9%).
גם כאשר מדובר בתנודות של אחוזים בודדים, הסכומים בפועל הם משמעותיים: ב-2011, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 735 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 7.35 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2011 על 69%, כפי שהיה בשנת 2001 (ולא על 63%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2011, כקבוצה, 44.1 מיליארד ₪ נוספים.
בסיכומו של דבר, אומרים ב"אדווה", העשור 2011-2001 היה טוב למעסיקים, פחות טוב לעובדים: ההכנסה הלאומית גדלה ב-35%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-23%, זה של המעסיקים גדל ב-85%.
בהסתמך על דו"ח המרכז, המאון העליון נוטל לעצמו חלק גדל והולך מעוגת ההכנסות. הדבר עולה משני מקורות: האחד, לפי נתוני הלמ"ס על הכנסות של שכירים, המאון העליון של השכירים ריכז בידיו ב-2010 6.8% מכלל הכנסות השכירים בישראל – השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון.
שנית, לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה על הכנסות של כלל הנישומים, שכירים ועצמאים גם יחד, המאון העליון ריכז בידיו בשנת 2010 14.1% מכלל ההכנסה ברוטו בישראל – גידול של 34% בתוך חמש שנים בלבד, בין 2005 ל-2010. נתון זה מציב את ישראל קרוב לראש רשימת הארצות שבהן המאון העליון עשיר במיוחד (ר' טבלה בעמוד הבא; הנתונים העולמיים נכונים לסביבות 2005).
חלקו הגדל של המאון העליון בעוגת ההכנסות נובע, בין השאר, מהתגמולים שקיבלו המנהלים הבכירים במשק. מנכ"לים בחברות "תל אביב 25" קיבלו בשנת 2011, בממוצע, 9.8 מיליון ש"ח בשנה – בתוך זה 3.0 מיליון ש"ח שכר, 2.8 מיליון ש"ח מענק (בונוס) ו-4.2 מיליון ש"ח תשלום מבוסס מניות.
התמונה המצטיירת מהנתונים הנ"ל מעידה, מצד אחד, על ריכוז של הון והכנסות בידי מיעוט; מצד שני היא מעידה על היחלשות של כוח המיקוח של רוב העובדים והעובדות בישראל. התוצאה: שוק עבודה שאינו מצליח לפרנס בכבוד חלק גדול מן המועסקים בו. רווחי המיעוט היום עלולים להתברר כהפסד עתידי של ישראל, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח.
בצד הנתונים הללו, העובדתיים וההערכות הנגזרות מהן, יש לזכור כי מרכז אדווה מחזיק בגישה כלכלית סוציאליסטית שמאלנית, ומתוך כך מבצע מחקרים על אודות החברה הישראלית. המרכז נוסד ב-1991 על-ידי פעילים משלוש תנועות חברתיות. התנועה לשוויון יהודים מזרחיים, התנועה הפמיניסטית והתנועה לשוויון זכויות לאזרחים ערבים.
