ההיסטוריה של שוק העבודה בשלושה העשורים האחרונים מלמדת שבמצבים של מיתון, הגורר איתו מיעוט גיוסי עובדים ועלייה באבטלה, יש לא מעט מעסיקים שנוטים לגלות פחות התחשבות כלפי עובדים ולפעמים אפילו קצת זלזול.
לאור המשבר הנוכחי והמיתון הגואה, חשוב שארגונים יזכרו שמה שהיה (בעבר) הוא לא מה שיהיה (או שהווה. בתקופה הנוכחית).
ההבדל המהותי ביותר בין תקופות קודמות של מיתון ואבטלה לתקופה הנוכחית היא בני דור המילניום ודור ה-Z.
בני דור זה הם מגיבים באופן מיידי לאופן שבו מתנהגים כלפיהם. מיתון או לא, הם לא ישארו במקום שבו הם מרגישים שקופים או שאינם מקבלים את ההתייחסות שהם רואים בה התייחסות מתאימה.
כאן נכנסת לתמונה האינטליגנציה הרגשית של המנהלים, של קובעי המדיניות ובעיקר של מנהלי משאבי האנוש.
משורה ארוכה של מחקרים שבוצעו בארה"ב עולה, כי יש חשיבות רבה מאוד לכך שמנהלי משאבי האנוש יהיו בעלי אינטליגנציה רגשית, למרות, ואולי אף דווקא בגלל, המצב הנוכחי.
בימים כתיקונם מדברים על אינטליגנציה רגשית בעיקר בהקשר של גיוס עובדים ומיון מועמדים. אבל למעשה, אינטליגנציה רגשית יכולה להועיל לארגון בכל המישורים.
אחת ההגדרות לאינטליגנציה רגשית היא היכולת של בעליה להכיר ולהבין רגשות בעצמו ובאחרים, והיכולת שלו השתמש במודעות זו כדי לנהל את ההתנהגות ומערכות היחסים שלו.
מנהלי משאבי האנוש נמצאים בלחץ מתמיד בשל המגוון הגדול של התפקדים שלהם מול העובדים, בפרט כעת במהלך המשבר.
ולמרות זאת הם צריכים להבין לליבם של העובדים שנמצאים בחוסר וודאות מוחלט בתקופה זו.
איש לא יודע כמה זמן הארגון יוכל להמשיך להעסיק אותו, האם השכר שלו, שאולי כבר ספג קיצוץ, ימשיך לרדת, האם הוא יוכל להתקדם לתפקידים שתכנן להתקדם אליהם, האם יוכל לעבור הכשרות בתקופה הקרובה כדי להגביר את מידת המיומנות שלו ולחצים ומתחים רבים נוספים.
המשמעות היא שעובדים שממשיכים לעבוד, בין אם הם עובדים מביתם או מגיעים למשרד, נמצאים כיום בחרדות רבות וסערת רגשות שלא מקלה עליהם להתמקד בעבודה.
הכרה במצבם הרגשי של העובדים יכולה לסייע רבות למנהלי משאבי האנוש לאפשר להם חווית עובד חיובית, תעודד את המוטיבציה שלהם, תסייע להם להתרכז בעבודה ותגביר את מחוברותם לארגון.
מנגד, אי הכרה במצבו הרגשי של העובד יכולה לגרום לו לחוויה שלילית, תחושה של ניתוק מהארגון והנהלתו, ואף לתחושה של חוסר התאמה שלו למקום העבודה.
בשורה התחתונה, מנהל משאבי אנוש שיוכל לגלות הזדהות עם העובדים, להעביר להם תחושה שהארגון קשוב אליהם ומבין לליבם ולמתחים שהם נתונים בהם, יוכל להשיג יתרון משמעותי על פני המתחרים שלו לא רק בשוק העבודה, אלא אף על פני מתחרים בשוקי היעד.
